מדינת ישראל נ' חגייב(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, אשר נשמעה בפני כב' השופט שר.

ביום 15.7.10 התקיים הדיון הראשון, אשר במהלכו העלו הצדדים את הטענות בכל הנוגע לטיב הראיות לעילת המעצר ואף נשמעו שני המפקחים המוצעים לצורך פיקוח על המשיב במסגרת חלופת מעצר.

כב' השופט שר הורה כי ההחלטה תימסר במועד מאוחר יותר ואכן, ביום 21.7.10, ניתנה החלטה מפורטת בכל הנוגע לעניינו של המשיב.

במסגרת ההחלטה סקר כב' השופט שר את התשתית הראייתית והגיע למסקנה שיש ראיות כנדרש לצורך השלב הזה של הדיון, סקר את המצב המשפטי בכל הנוגע לעילת המעצר והגיע למסקנה שקיימת עילת מעצר סטטוטורית ושהמשיב לא הרים את הנטל לסתור את החזקה, ולקראת סופו של הדיון קבע כי בנסיבות העניין אין מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר.

בהמשך הדיון הוסיף והתייחס כב' השופט שר לכך שהוא שקל את מכלול הטענות של הצדדים ומצא לנכון להורות על הארכת המעצר עד תום ההליכים.

לאחר מתן ההחלטה הועלו טענות נוספות מטעם ב"כ המשיב, שככל שניתן להבין עסקו בטענה של אפליה בכל הנוגע להשוואת מצבו של המשיב למצבם של חשודים נוספים שנעצרו במסגרת פעילות דומה של אותו סוכן משטרתי. עוד נטען כי המשיב מבקש הזדמנות להציג חלופות שתיבחנה על ידי בית המשפט.

כב' השופט שר החליט שלמרות שהוא בדק את כל ההיבטים של החלופה, הוא מבקש שיוכן תסקיר בעניינו של המשיב. כך אכן נעשה ולעיוני היום הוצג התסקיר של הגב' חנה אמסלם, המפקחת המחוזית של המעצרים של שירות המבחן למבוגרים, מיום 9.8.10.

התסקיר חיובי ואין צורך שאפרט את כל האמור בו. התסקיר מסתיים בכך שחלופת מעצר ראויה יכולה להפחית את הסבירות שההתנהגות שמתוארת בכתב האישום תחזור על עצמה.

יחד עם זאת, אני מוצאת שלא אוכל להורות על שחרור המשיב לחלופה כפי שהתבקשתי, ולעניות דעתי גם אין בסמכותי לבצע מחדש את האיזון שכבר ביצע כב' השופט שר.

כב' השופט שר שקל את החלופה המתבקשת ולא רק שהוא קבע בעצמו שהוא שקל את כל ההיבטים של החלופה, אלא שהוא גם שמע את המפקחים המוצעים ובכל זאת החליט את אשר החליט.

אין כל רלוונטיות לשאלה מה אני הייתי מחליטה במקרה זה, כיוון שיש בפנינו החלטה מפורטת ומנומקת של כב' השופט שר. המטרה של הכנת התסקיר הייתה אולי הצגת חלופה אחרת, ואולי ניתן ללמוד על כך מהדברים שנאמרו לאחר שהוקראה החלטתו של כב' השופט שר, אך כל עוד אני אמורה להתייחס לאותה חלופה בדיוק, אינני מוצאת שיש מקום שאתן החלטה אחרת מאשר עמיתי לאותה ערכאה.

כידוע, התרשמותו של שירות המבחן מהמפקחים המוצעים הינה התרשמות שבית המשפט בד"כ נותן לה משקל, אך אם כב' השופט שר, לאחר ששמע את המפקחים עצמם, הגיע למסקנה שלא ניתן לשחרר לאותה חלופה, הרי שאין בממצאים של התסקיר כדי לגבור על אותה התרשמות ואני, כבית משפט שלום, לא אוכל להתערב בהחלטתו של כב' השופט שר.

בשולי הדברים אוסיף, שככל ש"ריחפה באוויר" טענה נוספת שעניינה היה אפליה מסוימת, בכל הנוגע לעניינו של משיב זה ביחס לעניינו של משיב אחר שדווקא אני דנתי בעניינו והוריתי על שחרור לחלופת מעצר – אזי אותה טענה איננה במקומה, שכן באותו מקרה היו אכן נסיבות חריגות ומיוחדות וממילא יתכן ואם נבדוק סטטיסטית את ההחלטות שניתנו באשר לעצורים נוספים סביב אותה פרשה, נגיע למסקנה שהמשיב דנן לא הופלה לרעה.

אשר על כן, לא אוכל להיעתר לבקשה של המשיב להשתחרר לחלופת מעצר מן הטעם שאני מוצאת שלמעשה ניתנה כבר החלטה על ידי כב' השופט שר בהיבט זה.

אשר על כן, הבקשה של כב' השופט שר באשר למעצר עד תום ההליכים נותרת על כנה.

ניתנה והודעה היום א' אלול תש"ע, 11/08/2010 במעמד הנוכחים.

תמר נאות פרי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: