מדינת ישראל נ' חגאזי

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בלא רשיון תקף, אי ציות לאות שוטר לעצור, נהיגה במהירות העולה על המותר ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 24.1.11 נפסל רשיונו של הנאשם בבית המשפט לתעבורה באילת לתקופה של שישה חודשים, וזאת בגין עבירה קודמת של נהיגה במהירות שמעל למותר בחוק. הנאשם הפקיד רשיונו בבית המשפט ביום 27.2.11, אך למרות זאת חזר ונהג את רכבו ביום 11.5.11, דהיינו פחות משלושה חודשים לאחר מכן. יתרה מכך, הנאשם חזר ונהג במהירות גבוהה בהרבה מהמותר בחוק, 135 קמ"ש בדרך בה המהירות המורת הינה 90 קמ"ש בלבד, וכאשר הורה לו השוטר לעצור, התעלם מכך והמשיך בנסיעה.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור טען כי מדובר באדם חיובי אשר שגה ונגרר ל"רצף טעויות". הסנגור הציג מסמכים המלמדים על הצטיינות הנאשם בעבודה לאורך השנים, הפנה לעברו התעברותי הנקי וביקש להמנע ממאסר בפועל ולהסתפק בעונשים מינימליים.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סתירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה בדרך כלל בין מאסר מותנה למאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רשיון הנהיגה לתקופה משמעותית.

בעניין זה יש להבחין בין נהיגה המתבצעת זמן רב אחרי הפסילה, כאשר אי סיום הפסילה נובע מאי הגשת בקשה לחישוב, ובין נהיגה זמן קצר לאחר פסק הדין, בתקופה בה הרשיון מופקד בבית המשפט, ובין נהיגה בפסילה כאשר לא מתלווה אליה עבירה אחרת לבין כזו המהווה חלק ממספר עבירות המבוצעות בידי הנאשם.

מהאמור לעיל עולה כי המקרה שבפניי הינו מקרה חמור. לא רק שהנאשם נהג זמן קצר לאחר פסילה שהוטלה עליו, בתקופה בה רשיונו מופקד בבית המשפט, אלא שלנהיגה עצמה התלוו עבירות של נהיגה במהירות מופרזת ואי ציות לאות שוטר. עבירות אלה הינן מרוככות לעומת כתב האישום המקורי אשר כלל עבירה של נהיגה גבוהה משמעותית ונסיבות חמורות יותר של אי ציות לשוטר.

מנגד, מהטיעונים שנשמעו והמסמכים שהוצגו עולה כי מדובר אכן באדם חיובי אשר שגה בהתנהגותו בצורה לא אופיינית, ואף עברו התעברותי נקי למדי, כאשר הוא מחזיק ברשיון נהיגה מזה כעשרים שנה אך בטרם שתי העבירות האחרונות, הורשע רק בשתי עבירות קודמות מסוג ברירת משפט, בשנת 1995 ובשנת 2000.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות, עברו התעבורתי ושקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*אני דן את הנאשם לחודשיים מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, במשטרת שפרעם, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 3.9.13.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 7.10.13 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון. הנאשם רשאי לפנות לממונה בבקשה לדחייה של תחילת ריצוי העונש עד לאחר חג אל אדחא.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

*אני דן את הנאשם לחמישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.