מדינת ישראל נ' חגאג(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות שני כתבי אישום, ת"פ 2600-12-10 (להלן: "התיק הראשון") ות"פ 16626-03-13 (להלן: "התיק השני") בביצוע העבירות הבאות:

א.תקיפה לשם גניבה, לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק הראשון, בתאריך ה- 25.11.10, בשעה 00:08, ישבה ברחוב בתל אביב המתלוננת 1 על ספסל, כאשר תיקה, אשר הכיל ארנק, אייפוד, מצלמה, קופסת נעצים ועוד, מונח על ברכיה. בנסיבות האמורות, התקרבו הנאשם ואחר אל המתלוננת 1 וחטפו בצוותא חדא את התיק מברכיה של המתלוננת 1. המתלוננת 1 החלה לרדוף אחריהם, וכאשר השיגה אותם, אחזה בתיק וניסתה למשוך אותו מידיהם. הנאשם והאחר לא הרפו מאחיזתם בתיק והפעילו כוח במטרה למנוע מהמתלוננת 1 להוציא אותו מידם. במהלך המאבק על התיק, הרפתה המתלוננת 1 מאחיזתה בתיק, והנאשם והאחר נמלטו מהמקום. כתוצאה מהאמור, "יצאו" שתי אצבעותיה של המתלוננת 1 ממקומן והיא נאלצה לקבל טיפול רפואי בבית חולים, אשר כלל קיבוע של האצבעות. בהמשך, הנאשם והאחר נעצרו, כשבחזקתם מצלמה וקופסת נעצים, רכוש המתלוננת 1.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק השני, בתאריך 1.3.13, בשעה 16:45, שהתה המתלוננת 2 בחניה האחורית של השוק בפתח תקווה ושוחחה במכשיר הטלפון הסלולארי שברשותה. בנסיבות אלו, הבחין הנאשם במתלוננת 2, פסע לעברה וניסה לחטוף ממנה את הטלפון הנייד שהחזיקה בידה. בנסיבות אלו, התנגדה המתלוננת 2 לנאשם. הנאשם בתגובה, חטף את הטלפון הנייד מידה, והמתלוננת 2 נפלה ארצה על ברכיה וידיה, בעוד הנאשם נמלט מן המקום עם הטלפון הנייד.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עליזה שירן, הנאשם יליד 1989, הודה בצירוף שני תיקים בעבירות דומות. הנאשם תוקף נשים כדי לגנוב את תיקיהן. בתיק הראשון, נגרמה למתלוננת 2 חבלה והיא נזקקה לקיבוע אצבעותיה. בתיק השני, הנאשם חטף טלפון סלולארי מהמתלוננת 1 וגרם לנפילתה. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות של פריצה לרכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש בכוח למנוע מעצר, חבלה ברכב ועוד. הנאשם נדון ללא הרשעה בבית משפט לנוער בגין עבירה של החזקת סכין. במסגרת ההליך, היה ניסיון לשלב את הנאשם בהליך גמילה אשר לא צלח מכיוון שהקהילה סירבה לקבל את הנאשם. המאשימה טענה כי מתחם הענישה בגין כל אירוע נע בין מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה למאסר בפועל ברף הגבוה, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננות.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דנה פישר דורי, מדובר בנאשם צעיר אשר הודה בהזדמנות הראשונה וצירף תיק נוסף בעבירה זהה. ההודיה חסכה זמן שיפוטי, ויש בה לקיחת אחריות והבעת חרטה. מדובר בבחור צעיר שהיה קורבן לאלימות פיזית ונפשית קשה מצד בני משפחתו. מדובר בנאשם שלא הייתה לו מסגרת משפחתית תומכת, אוהבת או מדריכה. השימוש בסמים היווה עבור הנאשם בריחה ממציאות קשה שנגזרה עליו שלא באשמתו. הנאשם נשלח לתסקיר מעצר כדי לשלבו בהליך גמילה, אך בשל הספק שעלה בחוות הדעת הפסיכיאטרית האם הוא סובל ממחלת נפש או שמא בעיותיו נובעות מהשימוש בסמים, הנאשם לא התקבל לאף קהילה. מדובר במי שזהו מאסרו הראשון, הנאשם נמצא במעצר תקופה ממושכת. בתיק הראשון, השותף האחר היה קטין, כתב האישום לגביו שונה לסיוע ועניינו הסתיים בצו מבחן. שיקול לקולא במקרה דנן הינו שמדובר בעבירה שנעברה ללא תכנון מוקדם. ב"כ הנאשם עתרה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה משמעותית, לצד קנס ופיצוי למתלוננות.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הערך המוגן הינו הגנה על שלום גופו, בטחונו ורכושו של הציבור. העבירה של תקיפה לשם גניבה משלבת בחובה רכיבים של עבירות אלימות ועבירות רכוש גם יחד.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעת ממשית. בתיק הראשון, הנאשם, ביחד עם אחר, גנב תיק שהכיל פרטים בעלי ערך ממשי, וכתוצאה מן המעשים נגרמה למתלוננת 1 פגיעה פיזית, כאשר אצבעותיה "יצאו" ממקומן, והיא נזקקה לטיפול רפואי בבית החולים, אשר כלל קיבוע של האצבעות. בתיק השני, המתלוננת 2 נפלה ארצה על ברכיה וידיה כתוצאה ממעשי הנאשם, בעת שהנאשם חטף מידיה את מכשיר הטלפון הסלולארי שלה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר החל מעבודות שירות וכלה בעונשי מאסר למשך תקופות ממושכות, כמפורט להלן:

בת"פ (ראשל"צ) 1641-09 מדינת ישראל נ' בסון (25.11.09), הורשע הנאשם, בשני תיקים, בביצוע עבירות של תקיפה לשם גניבה, גניבה ובהסגת גבול פלילית, ונדון ל-16 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר מותנה בחופף, סה"כ 16 חודשים.

בת"פ (נת') 8554-06-09 מדינת ישראל נ' אהרוני (22.6.10) הורשע נאשם בעבירה של תקיפה לשם גניבה ובעבירות נוספות, ונדון ל- 13 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (חד') 11511-11-09 מדינת ישראל נ' ושצנוק (4.2.10) הורשע נאשם בעבירות של תקיפה לשם גניבה, גניבה ועבירות נוספות ונדון ל- 13 חודשי מאסר בפועל.