מדינת ישראל נ' חג'אזי ואח'

החלטה

1.התובעת הגישה תובענה לפינוי, סילוק יד והריסת מחוברים נגד הנתבעים. כנגדה הוגש כתב הגנה שנחתם על ידי הנתבע 3, שהתיימר להגישו "בשם כל הנתבעים". כתב הגנה זה החזיק שני סעיפים. בגדרו נטען "כי אין בינם לבין התובעת יריבות כלשהי וכי אין לנתבעים זיקה לבית שנבנה במגרש נשוא התביעה" (סעיף 1). וכן כי "לנתבעים אין כל קשר לבית במגרש הנטען ובוודאי ובוודאי אין בכוונתם להתאכלס ו/או להתגורר בבית הקיים במגרש" (סעיף 2).

2.התיק נותב לטיפולי. בהחלטתי מיום 11.7.12 ציינתי כי הנתבע 3 מסר בשם כל הנתבעים הודעה שלכאורה מייתרת את הדיון בתיק, שהרי עולה הימנה כי הנתבעים אדישים לנשוא התביעה. ואולם מטעמי זהירות הוריתי לנתבע 3 "להמציא אסמכתא הכיצד הוא מייצג את כל הנתבעים" (סעיף 3). הוריתי לתובעת להמציא אישורי מסירה בגין המצאת התביעה ליתר הנתבעים.

3.בהחלטתי מיום 4.10.12, ומשעה שהנתבע 3 חדל ולא עשה דבר, הבהרתי כי בחלוף 10 ימים, ובהעדר הודעה נוספת, אשקול את המשמעות הדיונית שתתחייב.

4.בהחלטתי מיום 21.11.12, ושעה שהנתבע 3 המשיך ולא מסר כל תגובה, החלטתי כי הנתבע מייצג בהליך אך את עצמו. חזרתי והוריתי לב"כ התובעת להמציא אישורי מסירה לעניין יתר הנתבעים.

5.משעה שב"כ התובעת עשה כן הוריתי בהחלטתי מיום 2.1.13 כי בדעתי, בהמשך, ליתן פסק דין נגד הנתבעים 2-1 ו- 16-4. קצבתי לנתבע 3 פסק זמן נוסף ליתן הודעה שתניח את דעתי.

6.משעה שהנתבע 3 חדל ולא עשה כן ניתן פסק דיני ביום 14.2.13 נגד כל הנתבעים על פי העתירה שבכתב התביעה.

7.או-אז הונחה בפניי עתירת ב"כ הנתבעים לביטול פסק דיני. זו נתמכת בתצהירו של הנתבע 3, שהפעם הוא המבקש 2. בעקבות הבקשה הונחה בפניי תשובת ב"כ התובעת. לנוכח עתירת ב"כ הנתבעים מיום 24.9.13 היסקתי כי אין בדעתו, כזכותו לפי סעיף 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להגיש תשובה לתגובה.

8.נתונים אלו מפלסים את הדרך לדחות את בקשת ב"כ הנתבעים מכל וכל, משום מכלול טעמי תגובת ב"כ התובעת, שאינם זוכים כאמור לכל מענה והתייחסות, ושאני מאמצם.

9.ראש לכל אין להידרש לבקשה שבפניי לנוכח העובדה שהבקשה הוגשה בחלוף מועד של 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, ללא בקשה להארכת מועד. אכן לנוכח אישורי מסירה בדבר המצאת פסק הדין נהיר לי כי הנתבעים אמורים היו להגיש בקשה להארכת מועד, ורק ככל שהבקשה הייתה נענית, ושמא הדבר היה מותנה בתשלום הוצאות הולמות, הייתי נדרש לבקשת הביטול לגופה.

10.מעבר לכך, ואף לגוף העניין, קיימת סתירה בוטה בין האמור בכתב ההגנה של הנתבע 3, לבין הנטען בבקשה וממילא בתצהירו של הנתבע 3 התומך בה. כאמור, בהגנתו מציין הנתבע 3 את העדר הזיקה של כל הנתבעים לבית שנבנה במגרש נשוא התביעה, ובאופן ברור ומפורש. מנגד, מתצהירו של המבקש 3 עולה כי הנתבע 1, שנפטר בינתיים, בנה-גם-בנה מבנים על גבי המקרקעין האמורים.

11.ועל כל אלו: הנתבע 3 קיבל, וחזר וקיבל, שורה ארוכה של ארכות חסד בהחלטותיי הרבות שהומצאו לו, והוא לא טרח להתייחס, ולו לאחת מהן. נתון זה חובר להגשת בקשה ללא עתירה להארכת מועד, ולהעזתו של הנתבע 3 למסור גרסאות סותרות בעניין הגנתו, בקלילות רבה וללא הנד עפעף.

12.לנוכח כל אלו הנני דוחה את הבקשה.

פסק דיני מיום 14.2.13 יעמוד על כנו. הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

13.המזכירות תחזור ותגנוז התיק.

14.המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט