מדינת ישראל נ' חג'אג'(עציר) ואח'

החלטה

במסגרת תיק זה הוגשו כמה בקשות לחומר חקירה או הסרת חיסיון. התקיימו שני דיונים, ניתנו מספר תגובות וניתנו מספר החלטות ביניים, ביחס לחלקים שונים מחומר החקירה, לרבות החלטה בעניין הראיות החסויות. כן נמסר על ידי הצדדים על חומר שבפועל הועבר, כגון תוצרי חיקור הדין בגרמניה. החלטה זו נועדה להכרעה בשאלות שנותרו פתוחות לאחר ההליכים השונים.

אתנצל בפני הצדדים על כך שעקב עומס עבודה התעכב מתן החלטה זו.

"קלסרים של חומר מעובד"

בעת טיעוני המדינה לעניין המעצר, בפני כבוד השופטת רז לוי, הוגשו לכבוד השופטת גם קלסרים אשר אינם כוללים חומר חקירה נוסף, אלא חומר מעובד, אשר נועד לסייע לשופטת בהתמצאות בחומר החקירה הרב בתיק. המדובר בעיקרו של דבר בליקוט של חומרים מתוך חומר החקירה, ולא תוספת של מידע או חומר שלא הונח בפני ההגנה. אולם החומר כולל גם טבלאות ותרשימים שנערכו לסיוע להתמצאות.

טענת עו"ד בן שלום ועו"ד ברזילי (המייצגים את יגאל ומתי חג'אג' היא כי אמנם רשאית המדינה בינה לבין עצמה, בין המשטרה ובין הפרקליטות, להכין טבלאות עזר ותרשימים, שהם בבחינת חוות דעת פנימית ואין חובה למסרם להגנה. אולם, משהוגשו הדברים לבית המשפט, הרי שזכותם של הסנגורים גם כן לקבל עותקים של חומרים אלה. עלי לומר כי לבקשה זו יש לכאורה טעם, שכן עצם העריכה והסידור, בטבלאות ותרשימים מהווה הבעת עמדה, וממילא טיעון שלא "נשמע" על ידי הצד השני. בדיון הראשון ביקשתי את עמדת המדינה ביחס לעניין זה, והמדינה מתנגדת להעברה של חומרים מעובדים שהם חלק מעבודתה הפנימית.

עיון בפרוטוקול הדיון מיום 4.5.11, מלמד כי התובע הצהיר בפה מלא בעת מסירת טבלאות העזר לבית המשפט "הטבלאות שערכנו ממקדות את בית המשפט באותם חומרים שמובילים למסקנה שהמשיבים שימשו כמנהלי ההימורים והמשחקים האסורים כמפורט בכתה"א. טבלאות אלו לא מסרתי לחבריי". אן כן, הדבר היה על דעת הסנגורים ובית המשפט.

נמצא שהסנגורים הסכימו כי יימסרו לבית המשפט טבלאות עזר לסיוע בהתמצאות. מכיוון שאין מדובר בחומר חקירה, אלא מסמכי עזר, ולאחר שהוסכם שבית המשפט יסתייע במסמכי העזר אף מבלי שהסנגוריה מעיינת. זאת, למרות שברור מאליו כי עריכה של החומרים מטבע הדברים תהיה מגמתית (לא במובן השלילי – אלא מתוך רצון להציג את עיקרי הדברים הנדרשים לשיטתה של התביעה). אין מקום לקבוע עתה, בדיעבד, בשל החלפת הייצוג, כי חומרים אלה צריכים להימסר להגנה, אך משום שעינם נשזפה על ידי בית המשפט. זאת, במיוחד כאשר מדובר בבית המשפט הדן בשאלת המעצר, ולא בתיק העיקרי, ובהתחשב בכך שנימוקי בית המשפט בהחלטת המעצר היו גלויים לסנגוריה.

למעשה, הסנגוריה הסכימה כי החומר הערוך, שהיא לא ראתה, שהוא מטבעו "מגמתי", יועבר לעיון השופטת להקל עליה בעיון בחומר החקירה, ולמעשה עתה חוזרת בה מהסכמה זו, וזאת אין לקבל (ראו בש"פ 2077/10 זרקוא נ' מדינת ישראל, מיום 29.3.10).

לפיכך, הבקשה בהקשר זה – נדחית.

"רשימה מלאה של חומרי החקירה"

אף עניין זה עלה בדיון הראשון, בהקשר לבקשה המקורית של עו"ד ברזילי ועו"ד בר שלום. אז, בעיקרו של דבר (למעט עניינים שנפתרו או הוחלטו בינתיים כגון חומרי החקירה מגרמניה וחומרים שחוסים תחת החיסיון) התרכזה הבקשה באי התאמות במספרי הקלסרים, לרבות קפיצה במספרים. דבר שעורר חשד שחלק מהחומר לא הועבר.

בתום הדיון הראשון (10.10.11) הוריתי למדינה ליתן הבהרות, ובעקבות הבהרות אלה עלתה בקשה שנייה של הסנגורים למתן רשימת חומרי חקירה (מיום 14.11.11). בבקשה זו הובהר כי, מעבר למספר הקלסרים ותחום העיסוק של כל קלסר, אין רשימה מלאה של כל חומר החקירה לכל אחד מן הקלסרים. כך, ניתנה דוגמא, אודות הודעתו של אחד יוסי מיבר, אשר לשיטת הסנגוריה חשיבותו רבה. הודעה זו לא הייתה בכל רשימה, ועל עצם קיומה למדו מהתייחסות של חוקרים בחומרים אחרים. אכן, כאשר ביקשו ההודעה - קיבלו אותה מיד מהתביעה. אולם, הדבר מדגים, לשיטת הסנגורים, את העובדה כי הרשימות שבידם אינן מלאות ואינן מעודכנות.

לקראת הדיון השני, הוגשה בקשה נוספת שכללה עניין זה, על ידי עו"ד עדי ארליך, המייצגת את משה חג'אג'. אף סנגורית זו טענה כי האופן שבו המדינה נתנה רשימה של חומרי חקירה, היינו רשימת קלסרים, אינה מספקת. הסנגורית נתנה בבקשתה דוגמאות נוספות. כך, הצביעה על קלסר שלם שכותרתו "חיקור דין מגרמניה", ובו חומרים רבים. אולם, אין רשימה של החומר. כיצד, אם כן, יכולה היא לדעת בוודאות שאכן יש אצלה את מלוא החומר השייך לאותו קלסר, ללא רשימה? עוד הצביעה על כך שהיא דווקא ראתה את הודעתו של יוסי מיבר, אך מצאה שם הסכמה כי ייערך חיפוש במחשבו האישי, אולם, לא מצאה תוצאות של חיפוש כזה. בהעדר רשימה, אין היא יודעת אם החיפוש פשוט לא נערך, או שנערך והתוצאות אינן אצלה.

בדיון טען הפרקליט עו"ד חביביאן, כי ההודעה של אותו יוסי מיבר, עצמה הייתה בחומר שנמסר להגנה, בתוך קלסר מס' 16. עו"ד בר שלום ועו"ד ברזילי עומדים על כך שלא. אולם, מכל מקום, התובע אישר כי המסמך אכן לא היה ברשימת החומר שנמצא בתוך אותו קלסר. במהלך הדיון אף הובאה טענה נוספת על ידי הסנגור עו"ד בן שלום, לגבי עד תביעה בתיק יואל דוידי (ע"ת 81), אשר ההגנה לא הצליחה למצוא את הודעתו, לא ברשימה ולא בחומר החקירה.

לשאלת בית המשפט כיצד קרה שהודעתו של יוסי מיבר נשמטה מתוך הרשימה, אך על פי שלדבריו הייתה בתוך הקלסר, השיב הפרקליט כי הרשימה העיקרית הוכנה כבר בשלב של החקירה הסמויה. אולם, בשלב החקירה הגלויה, נוצרו חומרים נוספים, אשר הוכנסו לתוך הקלסרים, ולא נכללו ברשימה. הפרקליט אישר בדבריו "נכון שכאשר העברנו הרשימות שהיו בקלסרים הם לא כללו חלק מהחומרים שנוספו בשלב הגלוי החל מיום 22.3.11 ולא נרשמו ברשימה של הקלסר אליו זה הוכנס. זה פועל יוצא של היקף החקירה, של אולי אי הקפדה מספקת אבל לא הוסתר דבר".

אומר כי תשובה אחרונה זו של התובע מטרידה ביותר ולמעשה מחייבת לקבל את בקשת הסנגורים ולהורות על הכנת רשימת חומרי החקירה מחדש.

יובהר כי רשימת חומרי החקירה שהכינה התביעה בנויה כך שיש רשימה של קלסרים לפי נושאים. לכל קלסר וקלסר יש רשימה פנימית שאמורה לכלול את כל המסמכים בתיק.

התובע טוען כי למעשה מדובר בתקלה קטנה בהיקפה, כאשר חלק מהחומרים אשר נוספו בשלב הגלוי, והוכנסו לתיקי החקירה, לא נרשמו ברשימות. זאת מחמת ההיקף של התיק. יחד עם זאת, אמר עו"ד חביביאן כי כל החומר אצלו בקלסרים בחדר ומסודרים בארונו. הוא הציע לסנגורים לבוא אליו על מנת שיסייע בהתמצאות בחומר, והוא יסייע ככל שנדרש. אין לו התנגדות שיבואו ויחפשו אצלו, אם הם סבורים שמשהו חסר.

לא ניתן לקבל תשובה זו בשום פנים ואופן, הסנגורים המלומדים הפנו לפסיקה רבה העוסקת בנושא של חשיבות הרשימה של חומרי החקירה, ואין טעם במסגרת החלטה זו, אשר גם כך ניתנת באיחור ניכר עקב עומס עבודה, להיכנס לעומק הפסיקה בעניין. שכן, בסופו של יום, מדובר בשכל ישר.