מדינת ישראל נ' חבישי(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות קבלת נכסים שהושגו בפשע, החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירות לפי סעיפים 411 ו- 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 .

2.עפ"י העובדות המפורטות בכתב האישום ביום 2/4/11, בשעות הערב, קיבל לכאורה המשיב ממר טארק נסרה מכשיר פלאפון בסך של 300 יורו, ביודעו כי הושג בהתפרצות בבית המתלונן. עוד ממשיך כתב האישום ומפרט כי באותו מעמד ונסיבות, החזיק המשיב בחפצי רכוש שונים שיש חשד כי הם גנובים ולא הראה כי קיבל את החזקה בהם כדין.

3.עיינתי בתיק החקירה ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. באשר להחזקת הפלאפון והכסף – הרי קיימות שלל גרסאות של המשיב לנסיבות בהן הגיע אליו הפלאפון. ספרתי לפחות ארבע גרסאות, כשתיים בכל עדות שמסר. גם אם נדבוק בגרסתו האחרונה, גם אז מוצאת אני כי קיימות ראיות לכאורה ואף די בגרסתו לצורך כך. לשיטתו הביא לו מר טארק נסרה את הפלאפון מתנה יחד עם כסף. הדבר מעורר תמיהה בפני עצמה. מייד לאחר צאתו, כבר התברר לו למי שייך הפלאפון. אשתו בדקה בפלאפון ומצאה בזיכרונות את פרטי הבעלים. ומה בחר המשיב לעשות? למחוק.

באשר לכסף – שלח את אשתו לג'נין על מנת להחליף את הכסף.

4.לא רק משלל גרסאותיו של המשיב וגרסתו האחרונה לומדת אני על קיומן של ראיות לכאורה, אלא גם מהודעות התומכות. אשתו של המתלונן זיהתה את הפלאפון. אשתו של המשיב גם היא העידה בדבר נסיבות קבלת הפלאפון.

5. באשר להחזקת נכס חשוד כגנוב – סעיף 413 לחוק העונשין דורש כי יהיה קיים חשד סביר שהנכסים גנובים ואין בידו של המשיב בפניי להניח את דעתו של ביהמ"ש שרכש את החזקה בהם כדין. סעיף 3 לכתב האישום מפרט רשימה של נכסים דוגמת תכשיטים, כרטיס פזומט ושטר כסף רומני, אשר ביחס אליהם נטען כי המשיב לא הראה שקיבל את החזקה בהם כדין. המשיב הפנה למקום בכפר בו נוהגים הנוצרים להניח דברים, שאינם זקוקים להם ויכול אדם ליטול את הדברים משם. ספק בעיניי ונדרש לצורך כך חשד סביר, כי טבעם של תכשיטים, כרטיס פזומט וכסף רומני להיות מסוג הדברים שאנשים משאירים לצורכם של אחרים.

ביחס לכרטיס פזומט – נתן המשיב הסבר כי יכול ומדובר בכרטיס המשמש אותו לצורך צריכת סמים. הדבר תמוה נוכח היותו של הכרטיס, עפ"י הראיות לכאורה, בעל ערך של 100 ₪.

ביחס לכסף הרומני – לא יכל לתת הסבר כיצד הגיע לידיו.

6.לאור כל האמור לעיל, הנני מוצאת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

7.באשר לעילת מעצר – מדובר בעבירות רכוש, אשר אינן מקימות מעצם טיבן באופן מיידי עילת מעצר. לצורך קיומה של עילת מעצר בעבירות רכוש, יש להראות תחכום, שיטתיות, עבודה יחד עם אחרים. למשיב עבר פלילי עשיר מאוד בעבירות רכוש וסמים, בכלל זה, תנאי בר הפעלה. הקשר בין עבירות סמים לעבירות רכוש הוכר בפסיקה והמשיב עצמו מעיד כי הוא משתמש בסמים. המסוכנות לציבור מתעצמת כתוצאה מקשר זה והצורך להשיג מימון לכאורה לסם.

8.אכן המשיב אשר בפניי אינו מואשם בפריצה לבתים, אשר הינה מרכיב מרכזי במסוכנות לציבור. יחד עם זאת, עולה מן התיק, לכאורה, תמונה של שיתוף פעולה יחד עם אחרים לצורך קבלת נכסים גנובים לכאורה והפעלת מנגנון אשר יאפשר המשך שימוש בהם. כל זאת כאשר המשיב בביתו ומפעיל אחרים.

9.לאור האמור לעיל, מוצאת אני כי קמה עילת מעצר. לעניין זה אפנה גם לפסיקה שהוצגה בפניי, אשר משחררת לחלופת מעצר. עצם השחרור לחלופת מעצר מלמדת קיומה של עילת מעצר, אך עם אפשרות שחרור. מוצאת אני כי גם במקרה זה נכון לקבוע מחד כי קיימות עילת מעצר, ומאידך לשקול בכובד ראש שחרור לחלופה. החלופה אשר הוצגה בפניי הינה מעצר בית בביתו הוא. לא אוכל לקבל, לפחות בשלב זה, חלופה זו כמספקת, אף לא לצורך הפחתה משמעותית של הסיכון, שכן כלל העבירות ביחס אליהן קיימות ראיות לכאורה, בוצעו מתוך ביתו הוא.

10.בהעדר חלופה אחרת בשלב זה, מוצאת אני לנכון להפנות את המשיב לשירות המבחן, על מנת לבחון טיבה של חלופת המעצר המוצעת וקיומן של אפשרויות לחלופות מעצר נוספות.

11.שמעתי את טענות הסנגורית בדבר הצורך להפנות את המשיב למוסד טיפולי לגמילה. אבקש להפנות לבש"פ 1981/11, מדינת ישראל נ. אשר סוויסה, החלטתו של כב' השופט עמית יצחק מיום 15/3/11, הסוקרת את המקרים בהם יורה ביהמ"ש על הליך גמילה בטרם מתן גז"ד. ספק בעיניי אם המשיב עומדת באחת החלופות, או לכל הפחות האם ניתן לקבוע כי הוא עומד בחלק מן החלופות בטרם מתן תסקיר מעצר בעניינו. לפיכך, אורה לשירות המבחן להתייחס גם לשאלת מוכנותו של המשיב לגמילה בתסקירו.

12.לאור האמור לעיל, הנני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

נקבע לדיון נוסף ליום 16/5/11, שעה 09.00.

מס' הפלאפון של הסנגורית: 04-9926990

מס' הפקס: 04-9513508.

יש לזמן את המשיב באמצעות שב"ס.