מדינת ישראל נ' חביבה(עציר)

בפני

שופטת ורדה מרוז

הכרעת דין

העובדות

מר יעקב טייב (להלן: "המתלונן" או "טייב") עסק בתקופה הרלבנטית לכתב האישום בסחר מכוניות.

בתאריך 13.11.09 (להלן: "המועד הרלבנטי" או "מועד השוד") בשעות הצהריים התקשר אלמוני לטלפון הסלולארי של טייב והציע לו לפגשו כדי למכור לו רכב. השניים קבעו להיפגש ברחוב שפירא בעיר ראשון לציון, בשעות הצהריים. טייב הגיע למקום המפגש עם חבר, או אז, התקשר אליו האלמוני בטלפון והודיעו, כי נאלץ לדחות הפגישה לשעה 19:00. המתלונן שב על עקביו והגיע בשנית למקום המפגש, הפעם בגפו והמתין לאלמוני בשעה היעודה. בשעה 19:30 לערך הגיע למקום קטנוע (מסוג "KYMCO", להלן: "הקטנוע") ועליו רכובים שני אלמונים, אשר קסדות כהות כיסו את פניהם. האחד ירד מהקטנוע ותקף את המתלונן באלימות, חנק את צווארו, סתם את פיו והפילו ארצה ובתוך כך, הכהו בראשו באמצעות קת אקדח ודרש לדעת היכן הכסף שהביא עמו. משנענה כי הכסף מצוי ברכב המתלונן, נטל האחר מתוך הרכב תיק ובו סך של 30,000 ₪ והשניים נמלטו מהמקום על הקטנוע, בהותירם מאחור את המתלונן, מדמם בראשו עקב המכות שספג. בהמשך, ננטש הקטנוע בבאר יעקב.

טרם שעזבו את המקום, הצליח המתלונן לחרוט בזכרונו את מספר הרישוי של הקטנוע - 1089370 - אשר בהמשך התחוור, כי הינו מצוי בבעלות מר אליהו כהן, המתגורר במושב מצליח במשק מס' 80, בשכנות לנאשם, שמתגורר במשק 52. הקטנוע נגנב עובר לאירוע השוד.

במכשיר הטלפון של המתלונן נרשם מס' המנוי ממנו התקשר השודד, מס' 052-7313835 (להלן: "מס' המנוי 3835" או "כרטיס הסים").

למקום האירוע הוזעקה משטרה ולשוטרים שהגיעו מסר המתלונן, כי נבצר ממנו לזהות את פני השודדים, בשל הקסדות שכיסו עליהם. הוא מסר לידי השוטרים את מס' הרישוי של הקטנוע ואת מס' המנוי.

על יסוד נתונים ראשוניים אלו, פתחה המשטרה בחקירה ממושכת ויסודית, שתחילתה בהתחקות אחר מס' המנוי 3835 ואחריתה באיסוף ראיות נסיבתיות, אשר הצטרפו זו לזו למצרף שלם, שהוביל לנאשם כמי שביצע את מעשה השוד.

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם, באישום הראשון, על יסוד העובדות המתוארות לעיל, עבירות של שוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), יחד עם סעיף 29(א) ושימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413 ג סיפא ביחד עם סעיף 29(א) לחוק.

על פי עובדות האישום השני, ביום 23.11.10 הסתיר הנאשם מאחורי תמונה המקובעת לקיר בחדרו, בביתו במושב מצליח, אקדח מסוג ברטה שמספרו 02703 ומחסנית לאקדח ובה6 כדורים בקוטר 9 מ"מ, מוסתרים. כמו כן, החזיק הנאשם 41 כדורי הולו פוינט, רימון עשן מספר 5 ומחסנית לאקדח, כשהם מוסתרים מתחת למיטתו. עוד נתפסו בחדרו מחסנית המתאימה לרובה M16 מוסתרת מעל ארון בגדים וסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 3.5564 גרם בכיס מעילו.

העבירות המיוחסות לנאשם בגין עובדות האישום השני הן החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, החזקת תחמושת, עבירה לפי סעיף 144 (א)סיפא לחוק, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973.

מענה הנאשם לכתב האישום

בעובדות האישום השני הודה הנאשם במלואן.

ביחס לאישום הראשון- הגנתו של הנאשם לבשה ופשטה פנים. בפתח הדיון, כפר הנאשם בעובדות המיוחסות לו וטען כי לא היה במקום הגם שלא טען לאליבי. ב"מענה מפורט" בכתב, שהמציא לבית המשפט, שב על טיעוניו הלאקוניים המפורטים לעיל. במהלך חקירת המתלונן, העלה הסנגור, עו"ד בני נהרי גרסה לפיה, אירוע השוד כלל לא התרחש והוא פרי דימיונו של טייב. בהמשך, שינה את טעמו וגרס, כי אף אם התרחש, הרי שהיה מבוים על ידי המתלונן, כדי להתחמק מנושיו, להם חב כספים שלווה לשם רכישת המכוניות בהן סחר. הטענה נזנחה בהמשך, לטובת טענה אחרת, לפיה אף אם אירע מעשה השוד, לנאשם לא היתה יכולת לבצעו בשל תאונת דרכים קשה, שעבר חודשים ספורים קודם לאירוע השוד, במהלך חודש יולי 2009, ממנה טרם החלים והוא מצוי בתהליך שיקום ארוך וממושך. לבסוף, העלה הסנגור טענת הגנה חדשה ומפתיעה, במהלך חקירת מומחה מטעם התביעה לענייני איכון סלולארי, המהנדס אברהמי, לפיה לא ממכשיר הטלפון שנמצא בחזקתו של הנאשם יצאה שיחת הטלפון המפלילה לכאורה של השודדים אל המתלונן, אלא באמצעות מכשיר אחר, אשר זויף ונחזה להיראות כמכשיר הטלפון המצוי בחזקתו ובשימושו של הנאשם, ולמצער, אין לשלול האפשרות שהמכשיר זויף או לחילופין, נישא על ידי אחרים. מהטעם הזה, לטענתו, ראוי לזכות את הנאשם, ולו מחמת הספק.

טענות ההגנה של הנאשם תיבחנה במלואן בהמשך.

ראיות נסיבתיות

אין ראיה ישירה הקושרת את הנאשם לעבירת השוד ולעבירות הנלוות לה. יחד עם זאת, טוענת המאשימה, כי הראיות הנסיבתיות שנאספו מובילות, על דרך ההיגיון והסבירות, למסקנה כי הנאשם הוא זה אשר ביצע את מעשה השוד, ביחד עם אחר, לרבות העבירות הנלוות לו.