מדינת ישראל נ' חביב

החלטה

בהסכמת הצדדים, יישמעו שני הערעורים שבכותרת יחדיו.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר תשע"ב, 08/03/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

פסק דין

המערער נדרש ע"י שוטרים ביום 23.10.09, כשנהג ברח' העצמאות בבת-ים, להסכים לבדיקת שכרות באמצעות מכשיר "ינשוף".

המערער, עפ"י גרסת המדינה, סירב, ולכן הוגש נגדו כתב אישום בשל נהיגה בשכרות מחמת אותו סירוב ומכח סעיף 64 לפקודת התעבורה.

בית משפט קמא, בהכרעת הדין, הרשיע את המערער תוך שהוא אומר וקובע שהמערער אכן סירב לבדיקה, ובשל החזקה הקמה מכח הסירוב, לפי סעיף 64 ד' לפקודת התעבורה, מצא אותו אשם בשכרות.

בית משפט קמא קבע בהכרעת הדין כפי שאכן טוען ב"כ המערער בפניי, שהוא מקבל את טענת ההגנה, שבדיקת מאפיינים שנערכה למערער לא לימדה שהמערער שיכור, למרות שהתנדנד בחלק מהצעדים, ולכך נתן הסבר שהתקבל ע"י בית משפט קמא.

בעונש שגזר בית משפט קמא למערער, אמר הוא את הביטוי הבא: "הנאשם טוען כי למעשה, סירובו נבע מחוסר מודעות עד הסוף למשמעות סירובו, וכן מיחסיו הקודמים עם המשטרה". נכון כך , דברים אלה מלמדים על ההצדקה שבהרשעה, אך לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של בית משפט קמא, מדוע הדברים צריכים לסייע למערער בגזר דינו.

בית משפט גזר לו למערער בהיבט הפסילה 359 ימי פסילה בפועל, יתר התקופה המשלימה 24 חודשים פסילה על תנאי, קנס נמוך ומאסר מותנה.

המערער מערער על הרשעתו, המדינה, בערעור נפרד שצירפו השניים יחדיו, מערערת על עונש הפסילה הנמוך שהוטל ע"י בית משפט קמא והנני כבר מודיע, שהנני דוחה את ערעור המערער ומקבל את ערעור המדינה.

לעניין ההרשעה, אין להתערב בה ולו מהטעם שהמערער עצמו, בעדותו בבית המשפט, בעמ' 7 לפרוטוקול, אמר בעצמו שהוא אמר לשוטרים: "אמרתי שאני לא מאמין לדרכי הבדיקות שלכם..." ודי בדברים אלה של המערער כדי לסייע לדברי השוטר שהעיד, שהמערער סירב להיבדק בבדיקת הינשוף משנדרש. נראה שהגנת המערער בבית משפט קמא ובערעור כאן הינה הגנת סרק.

אוסיף ואומר שבית משפט קמא, בהכרעת הדין, קבע קביעות עובדה שאין מקום להתערב בהן והכרעתו שהמערער אשם בשכרות מחמת סירוב נכונה.

אינני מקבל את גישת בית משפט קמא, שבשל שהמערער איננו סומך על שוטרים יש להקל בעונשו. יתרה מכך, אינני מסכים לגישת בית משפט מחוזי בפ"ת, אם יש גישה כזו, ששכרות מחמת סירוב מצדיקה הקלה בעונש. השכרות, כל מקרה אמנם בנסיבותיו, אבל מי ששיכור מחמת סירוב שנמצא הרי בלתי מוצדק, הרי מעיד על עצמו כשיכור ואולי אף ברמה גבוהה.

בנסיבות מקרה זה, כשמדובר בנהג שלחובתו גיליון הרשעות תעבורתיות, ואתעלם מהפליליות, עב כרס, ובו 55 הרשעות קודמות בעבירות גם בטיחותיות, מהירויות חוזרות ונשנות, אי-ציות לתמרורים ועוד, וכאשר שכרותו נקבעה מחמת הסירוב, לא הייתה כל נסיבה מיוחדת שניתן היה לקבלה להצדיק סטייה מעונש פסילת המינימום לפי סעיף 39 א'.

הנני אפוא, כאמור, מקבל את ערעור המדינה ומעמיד את הפסילה בפועל בעניינו של מערער זה על 24 חודשים, בניכוי פסילה מנהלית או משפטית טרם גזר הדין של בית משפט קמא.

יתרת התקופה של הפסילה בפועל תימשך עם הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו ביום 15.04.12.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר תשע"ב, 08/03/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: