מדינת ישראל נ' חארון(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שני אישומים.

האישום הראשון מספר על פריצה לרכב בכוונה לגנוב ביום 13.3.13. המשיב ניגש אל רכב אשר חנה בחניית חוף הצוק בתל-אביב, פתח את הדלת האחורית ונטל מרצפת הרכב תיק ובו חפצים שונים. לאחר מכן, חזר למכונית איתה הגיע למקום ונמלט משם.

בשלב זה, בעקבות דיווח למשטרה, הציב שוטר ניידת משטרה בנתיב נסיעת המשיב. משהגיע המשיב למקום, סימן לו השוטר לעצור וכן כרז לו. המשיב לא שעה לקריאות השוטר, הגביר מהירות, פגע בניידת והמשיך בנהיגה מסוכנת. השוטר דלק אחריו תוך הפעלת סירנה וכריזה נוספת. או אז, עלה המשיב על אי תנועה ברחובה של עיר, חצה רמזור באור אדום, נהג ברחובות פנימיים תוך נסיעה מסוכנת על המדרכה עד אשר הגיע לכביש אשר היה פקוק. המשיב לא נרתע, עלה שוב על מדרכה תוך נהיגה במהירות מופרזת וסיכון ממשי של הולכי רגל ובהם ילדה. זאת לדעת כי האירוע היה בשעה 10:15 בבוקר.

לבסוף, המשיב איבד שליטה על רכבו והתנגש חזיתית בעמוד תאורה.

המשיב פונה מהמקום על ידי אמבולנס.

בשעה ששוטרים נכנסו לאמבולנס לברר זהותו, תקף המשיב אחד מהם בכך שהניף ידיים ורגלים לעברו, הפיל את מכשיר הקשר הנייד, ניסה לנשוך שוטר ואגב כך, שבר שני מכשירי קשר. המשיב חדל ממעשיו רק לאחר ששוטרים איימו להשתמש נגדו באקדח טייזר.

על כל אלה הואשם המשיב בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירות על פי הסעיפים 332(2), 413ו' סיפא, 413ד'(א), 274(1) ו-275, הכל לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

האישום השני, עניינו בהפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק. נטען כלפי המשיב כי בשעת ביצוע העבירות כמפורט לעיל, היה עליו לשהות במעצר בית בתחום היישוב טייבה, בנסיבות אשר יפורטו על ידי להלן.

המשיב צעיר לימים, בן 20 שנה ובעניינו הוגשו שני תסקירי מעצר.

התסקיר הראשון מיום 17.04.13 מסבר את העין באשר לנסיבותיו האישיות. התסקיר מספר כי החל מחודש יולי 2012, החלו להיפתח נגד המשיב תיקי משטרה. המשיב סיפר לקצינת המבחן כי זה לו מעצרו הארוך הראשון בחייו. לדבריו, סבל מאלימות של עצורים אחרים. קצינת המבחן שוחחה עם בני משפחה אשר סיפרו לה כי המשיב מעורב בפלילים על רקע העדר דמות אב בבית. האב גורש מהארץ לטול-כרם מקום מוצא המשפחה, לפני כ-4 שנים.

לשיטת קצינת המבחן, לתנאי המעצר הנוכחי, אפקט מרתיע משמעותי עבור המשיב. בסיוע חלופה טובה, ניתן יהיה להפחית הסיכון להישנות העבירות.

קצינת המבחן חותמת את התסקיר בדברי שבח למפקחים המוצעים התופסים את התנהגות המשיב בצורה מחמירה.

בדיון שנערך ביום 22.04.13 סברתי כי התסקיר טעון השלמה בשתי שאלות: מהי הרמת הסיכון הצפויה מהמשיב ומהן התוצאות הצפויות.

תסקיר משלים מיום 25.04.13, קובע כי רמת הסיכון נמוכה למעורבות חוזרת בביצוע עבירות וכך גם חומרת התוצאה הצפויה.

קצינת המבחן חוזרת ומדגישה בתסקיר המשלים כי הואיל והמשיב היה ללא דמויות הוריות מכוונות, תומכות ומציבות גבול, הוא התחבר לחברה שולית וביצע עבירות.

החלופה הנוכחית, הינה מסגרת ברורה ומארגנת. לצד זאת, המשיב יהא בפיקוח מעצר.

הצדדים טענו איש איש לשיטתו כאשר התובע מפנה לנסיבות החמורות ולתיק הקודם בגינו הושם המשיב במעצר בית. הסנגור, מנגד, ביקש לאמץ את המלצות התסקיר.

דיון: