מדינת ישראל נ' חאמד(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק, איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק, החזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 בחוק, שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק ונהיגה ללא רישיון תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 6.4.13 התנהל ויכוח בסוגיית מעבר בדרך צרה בין המשיב לבין עומר מנסור (להלן: "המתלונן"). במהלך הוויכוח אחז המשיב בסכין יפני ואיים על המתלונן (להלן: "האירוע הראשוני").

דודו של המתלונן אשר הגיע למקום הפריד בין הניצים.

זמן קצר לאחר מכן הגיע המשיב, חמוש באקדח, לבית בו שהה המתלונן וירה לעברו שלושה כדורים אשר גרמו לו לפציעות בשוק השמאלי, בירך הימנית ובאגן האחורי.

לאחר הירי נמלט המשיב מן המקום והסגיר עצמו למשטרה ביום 6.5.13, כשלושה שבועות לאחר האירוע.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ב"כ המשיב טען להעדרה של תשתית ראייתית לכאורית.

ב"כ המבקשת ביססה את ראיותיה הלכאוריות על הודעות המתלונן, הודעת יונס מנסור, דודו של המתלונן (להלן: "הדוד"), הודעת ואסים מנסור (להלן: "ואסים"), הודעת אשת המתלונן (להלן:"סוכימה") והודעת אביו (להלן: "שריף").

הודעות המתלונן: בהודעותיו מימים 6.4.13 ו-7.4.13 פירט המתלונן את השתלשלות העניינים החל באירוע המקדים בו "הוא (המשיב מ.ב) פתאום ירד מהאוטו ושלף סכין יפני" (הודעתו מיום 6.4.13 עמ' 1 שורות 8-9) ועד לירי "הבנתי שהוא בא לפגוע בי וישר ירה עלי, ואני נפלתי והוא המשיך לירות עלי 2 ברגלים ואחד בגב (שם, שורות 18-20).

בהמשך אף זיהה את תמונתו של המשיב והדגיש כי אמנם ציין כי אחיו של המשיב פגע בו כיוון ש"אני לא מכיר אותם בדיוק בשם, אני מכיר אותם אבל לא יודע מי זה עמיר ומי זה עמאד, אני יכול להבדיל בינהם אני מזהה את מים שירה" (הודעתו מיום 7.4.13 שורות 25-28).

הודעת הדוד: חזר על דברי המתלונן ותאוריו באשר לאירוע המקדים והבהיר כי "צעקו אחד על השני, לא זוכר בדיוק מה...עמדתי ביניהם אמרתי לכל אחד להיכנס..." (הודעתו מיום 6.4.13 שורות 15-17).

הודעת ואסים מנסור: בזמן הירי שהה ואסים בחצר ביתו בסמוך למתלונן וכך הוא תיאר את ההתרחשויות: "עמאד ועוראבי שהם אחים (הגיעו) ברכב קורסיקה שברולט...אחרי שסיים עמאד לדבר ראיתי שהרים נשק שהחזיק ביד ימין וירה לכיוון הרגלים של עומר שלוש יריות" (הודעתו מיום 6.4.13 עמ' 2 שורות 7-18).

בהמשך הודעתו חזר על הדברים (עמ' 4 שורה 19) זיהה את המשיב (עמ' 5 שורות 12-13) ואף ביצע הובלה והצבעה בזירת האירוע (מזכר י).

הודעות סוכימה: סוכימה חיזקה בהודעותיה את גרסאותיהם של המתלונן וואסים והבהירה כי "אמרתי לאחותי יש יריות...וראיתי בעלי שוכב ליד האוטו על הרצפה...שעל ההגה עוראבי...היה לידו אחיו שהתחיל לרוץ משם". (הודעתה מיום 9.4.13 עמ' 2 שורות 11-20).

הודעת שריף: בהודעתו תאר כיצד סיפר לו בנו אודות הירי אשר בוצע ע"י המשיב ואחיו (הודעה מיום 6.4.13 עמ' 1 שורות 13-14) וכיצד זיהה אותם בוודאות (שם, שורות 17-18). לשיטת ב"כ המבקשת מעבר לחיזוק לגרסאות אשר הובאו לעיל ניתן לראות בפרטים אותם מסר המתלונן לשריף כאמרת קורבן אלימות בסמוך לאירוע.

באחרית דבריה עמדה על השקרים בגרסתו של המשיב לעניין הקשר לשברולט הירוקה (הודעה מיום 6.5.13 עמ' 13 שורות 27-28) אשר הופרך בהודעתו של ראיד מנסור (הודעה מיום 7.4.13 עמ' 1 שורה 27) וביחס לנוכחותו בחתונה מזמן האירוע (ראה הודעת עמיר אבו חאמד מיום 6.4.13 עמ' 1 שורות 22-23).

ב"כ המשיב הפנה לפנייתו של המתלונן לרונן כץ מיוזמתו האישית ביום 1.5.13 ולהצהרתו כי שיקר בהודעותיו הקודמות שכן הוא אינו יודע את זהותם של היורים לעברו כיוון שהיו רעולי פנים (מזכר נד).

בהמשך המזכר הבהיר המשיב כי ביקש מאשתו ומואסים לשקר בעבורו בעקבות העימות בינו לבין המשיב.