מדינת ישראל נ' חאמד(עציר) ואח'

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשר לפשע, התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה, וגניבה והכל ביחד עם אחרים.

2.בד בבד עם כתב אישום זה הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצרו עד תום ההליכים. ב"כ המשיב טען כי כנגד מרשו אין ראיות לכאורה ועילת מעצר.

3.בית המשפט בהחלטתו מיום 17.12.09, לאחר שבדק את הראיות שאספה המשטרה בתיק החקירה, קבע כי די בראיות שנאספו כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האישומים המיוחסים למשיב.

לעניין עילת המעצר, קבע בית המשפט כי בעניינו של המשיב 2 קיימת עילת מעצר, היא עילת המסוכנות, הכל כעולה ממכלול הראיות הלכאוריות שבידי המשטרה וכשמצטרף לכך עיכוב ביצוע לעונש מאסר בגין עבירות דומות, עולה כי מורא החוק אינו חל על המשיב ואשר הוא ממשיך לפגוע ברכוש הציבור.

4.נוכח החובה לבדוק אפשרות לחלופת מעצר מכוח האמור בסעיף 21 בית המשפט לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שרות מבחן אשר יבחן את מסוכנותו של המשיב 2 ואת הדרכים לאיונה.

5.בפני בית המשפט מונח תסקיר שרות מבחן. מדובר בתסקיר מפורט אשר מבוסס על פגישה הן עם המשיב עצמו והן עם הערבות המוצעות וכן על הכרות קודמת שיש לשרות המבחן במסגרת חקירת שרות המבחן בהליכי הערעור בע"פ 1450/04/09. שרות המבחן סוקר את מצבו המשפחתי התעסוקתי והחברתי של המשיב. שרות המבחן מתרשם מאדם בלתי בשל, בעל דפוסי שימוש בעיתיים בחומרים פסיכו אקטיביים, אלכוהול ושימוש בסמים מסוג גראס ומתרשם מקושי להסתגל ולהתנהל במסגרות, כמו גם להתמודד עם סמכות, גבולות ודרישות ברורות.

שרות המבחן מדבר על תפקוד בלתי יציב והתנהלות שולית, כמו גם הידרדרות במצבו בתקופה האחרונה ובסופו של יום מעריך כי קיימת רמת סיכון להישנות הבעיתיות בעתיד.

עוד מתייחס שרות המבחן לחלופה המוצעת ומציין כי לא מוצא אותה כמתאימה נוכח התרשמותו כי בנות המשפחה בעלות השפעה מוגבלת על המשיב ונוכח העובדה כי בבית המגורים של האם מתגורר מעורב נוסף בפרשה שהקשר עמו יכול לסכן את המשיב להיגררות והידרדרות.

בסופו של דבר, ממכלול האינפורמציה המצויה בפני שרות המבחן והתרשמותו מרמת הסיכון, לא בא שרות המבחן בהמלצה לשחרור המשיב.

6.ב"כ המשיב מבקש למרות מסקנת שרות המבחן בכל זאת להורות על שחרורו של המשיב ומציע הוא לבית המשפט לשלוח את המשיב למעצר בית בבית אשתו.

7.ב"כ המבקשת מתנגד לחלופה זו. מדגיש כי הסתבכותו בעבירות הנוכחיות בוצעה שעה שקיים עיכוב ביצוע לגבי עונש בן 10 חודשי מאסר בפועל שהוטל עליו בגין עבירות זהות. לדבריו לא ניתן לתת אמון כלל ועיקר במשיב זה. מי שמבקש מבית המשפט להקל בעונשו ובית המשפט הדן בעניינו מאפשר עיכוב ביצוע של העונש והוא שב ומוכיח כי דבר לא מרתיעו ושב לפגוע ברכוש הזולת, אינו ראוי לכל אמון.

8.אכן, השילוב בין הרשעה קודמת מאותו סוג בעניינו של המשיב, יחד עם העובדה כי העבירה בוצעה שעה שעונשו של המשיב עוכב לצורך דיון בערעור שהגיש, ויחד עם העבירה המיוחסת לו, אינו יכול שלא להעלות חשש ממשי כי מדובר במי שאימת החוק אינה שרויה עליו ואינו מהסס לשוב ולפגוע ברכוש הציבור. בנסיבות הללו, קשה מאוד לתת אמון במשיב.

9.נוכח הדברים הללו יש צורך בקיומה של חלופת מעצר שבית המשפט השתכנע כי תבטיח את תכלית המעצר. שרות המבחן שסקר את החלופה המוצעת הגיע למסקנה מוצקה כי אין מדובר בחלופה ראויה אותה הוא מבסס הן על התרשמות מהמשיב והן על ההתרשמות מהחלופה המוצעת ולא מצאתי כי נפל פגם כלשהו במסקנת שרות המבחן.

10.באשר לבקשת ב"כ להורות על שחרורו לחלופה אחרת בדמות מעצר בית בביתו ובפיקוח אשתו וככל שבית המשפט התרשם אין המדובר בחלופה ראויה אשר יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר. אשת המשיב מצויה בחודשי הריונה האחרונים ומתמודדת עם גידול שתי פעוטות. מצבה הכלכלי של המשפחה דחוק והיא מתפרנסת מביטוח לאומי ונדמה כי נוכח כל הדברים הללו ספק גדול אם מדובר בדמות שיש בה כדי להוות גבול ברור ומוחשי עבור המשיב שכבר הוכיח שגם הליכי עיכוב ביצוע לא מונעים אותו מלשוב ולבצע עבירות.

משכך, גם לא מצאתי לנכון להורות על קבלת תסקיר משלים שכן בית המשפט שבחן את החלופה נוכח הנתונים האובייקטיבים שהוצגו בפניו לא מצא כי מדובר בחלופה ראויה.

11.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תש"ע, 04/01/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: אפרת אלבכר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: