מדינת ישראל נ' חאמד(עציר)

החלטה

בנסיבות שפורטו, אני משחררת את עו"ד שטרצר מייצוג המשיב.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תש"ע, 06/01/2010 במעמד הנוכחים.

ריבה שרון, שופטת

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל 3 אישומים שעניינם 3 עבירות על חוק הכניסה לישראל וכן עבירה אחת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי נסיבות האישום הראשון הכולל עבירה אחרונה זו, המשיב- נמלט משוטר שביקש ממנו להזדהות, מה שאילץ את השוטר לרדוף אחריו עד שהמשיב נעצר משום שנבצר ממנו להמשיך בריצה.

המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה ומטבע הדברים גם בקיומה של עילת מעצר.

יחד עם זאת- מבקש הוא לשחררו לחלופת מעצר הכוללת שחרור לביתו אשר מחוץ לשטח מדינת ישראל, כאשר- לצורך הבטחת התייצבותו לדיונים בעניינו, מבקש הוא כי בימ"ש יטיל עליו ערבויות הכוללות ערבות צד שלישית של אזרח ישראלי שאף התייצב בבימ"ש וכן התחייבות עצמית והפקדה כספית.

ב"כ המבקשת מנגד עותרת למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

גורסת היא כי עילת המעצר אינה רק החשש מפני שיבוש הליכי משפט ו-או התחמקות מהליכי שפיטה או ריצויים כי אם גם עילת המסוכנות.

סבורה היא כי בנסיבות העניין,ולמרות שמדובר במשיב נעדר עבר פלילי, הרי שלאור העובדה שמדובר ב-3 אישומים החוסים תחת כתב אישום אחד, וכן בעבירה נלוות שעניינה ניסיון להימלטות מאימת הדין, הרי שאין מקום לשחרור לחלופה במקרה זה.

קראתי את כתב האישום,עיינתי בבקשה ונתתי את הדעת לטענות ב"כ הצדדים.

הוראות חוק הכניסה לישראל נקבעו על ידי המחוקק כדי לשמש כלי בקרה אפקטיבי באמצעותו תפקח המדינה על הבאים והיוצאים בשעריה, ואכיפתן של הוראות חוק זה חייבת להיות דווקנית וקפדנית במיוחד בזמנים הקשים בהם אנו חיים. רבות נאמר בפסיקה על המסוכנות לבטחון הציבור ולשלומו, באם לא תהא הקפדה על שמירת חוקים אלה. ערה אני למצוקה הכלכלית השוררת במקום מגוריו של המשיב, ולקשיים למצוא מקורות פרנסה ומחיה הולמים. ברם, אותה מצוקה הכלכלית אינה יכולה להוות הצדקה לביצוע עבירות על הוראות חוק הכניסה לישראל, והפתרון לה אינו על דרך של הפרת חוק.

המשיב שבפניי נתפס פעם אחת והוזהר,הוזהר ושוחרר. בכך לא היה כדי להרתיעו והוא נתפס פעם נוספת, הוזהר ושוחרר שוב. בפעם השלישית, לאחר שנתפס הוגש כתב האישום הנוכחי.

באותה פעם, המשיב הוסיף פשע על חטא כאשר ניסה להימלט מהמשטרה.

אם בהתנהגותו עד לפני העבירה השלישית שבמהלכה נתפס, הוכיח כי החשש מפני אימת הדין אינה נר לרגליו, הרי שנסיבות כתב האישום, מלמדות כי הוא מועד לניסיון הימלטות מאימת הדין, מאחר ונתפס.

לנוכח האמור לעיל, הרי שככל שמדובר במשיב, מתקיימות הן עילת המסוכנות והן עילת החשש מפני שיבוש הליכי משפט והימלטות מאימת הדין.

אין אני סבורה כי יש במוצע, וודאי שלא על פי המסגרת שהוצעה והרלבנטית לנסיבותיו של המשיב, חלופה כלשהי שתוכל להבטיח באופן קרוב לוודאי את התייצבותו לדיונים בעניינו.

בשולי הדברים, ראיתי להתייחס לערב צד שלישי אשר הוצע מטעם המשיב.

ומבלי לפגוע חלילה במעסיק אשר טרח והקדיש מזמנו ובא לבימ"ש כדי להציע עצמו כערב צד שלישי, התרשמותי היא כי אין הוא מתאים לשמש ערב מתאים.