מדינת ישראל נ' חאג יחיא

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש דוח לפיו בתאריך 17.9.09 בשעה 09.34 השתמש בפלאפון במהלך נסיעה, משכפר הנאשם באשמה נקבע התיק להוכחות.

להוכחת כתב האישום העידה התביעה את השוטר רס"ר וענונו סימו, אשר ערך את הדוח (ת/1) וכן ערך במהלך עדותו תרשים של מקום האירוע (ת/2).

מנסיבות הדוח ועדות עד התביעה עולה כי משהתקרב לצומת היציאה מטייבה לכיוון מערב, הבחין בנאשם שהוא נוהג ממולו, מחזיק פלאפון ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל, כל זאת כאשר הרכב בתנועה, העד ביצע פרסה במקום ונסע אחרי הנאשם תוך שמירה על קשר עין רצוף מרגע ראית העבירה ועד העצירה, כרז לו והסביר לו מהות העבירה.

כפי שעולה מנסיבות הדוח הנאשם טען: "לא דיברתי, אתה צריך לשים כובע שוטר".

אציין כי טענת הנאשם בשאלותיו לעד, כי היו משטחים על המדרכה מימין לשוטר, אינן רלבנטיות לאור העובדה שהשוטר ציין כי הבחין בנאשם נוהג במסלול הנגדי ומשמאל לו, ולא מצדו הימני.

הנאשם גם אישר את השרטוט שערך השוטר ת/2, ואם כאמור הרכבים הגיעו אחד מול השני, טענת השוטר שיכל להבחין במבקש מעבר לשטח ההפרדה, גם אם פזורה בו צמחיה (ע"פ שרטוט ת/2), הגיונית ביותר.

טענה נוספת של המבקש ולפיה השוטר לא בדק את רכבו על מנת לאתר טלפון נייד אינה מסייעת לו, שכן לא מצופה משוטר שמבחין בעבירה, לערוך חיפוש מדוקדק על מנת לנסות לאתר את הטלפון.

אציין כי אכן די בקיום ספק סביר על מנת לקבוע שהתביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה, אך המדובר בספק סביר, ולא בספק סתם.נספק הוא פונקציה של הערכת מכלול הראיות, ונפסק בעבר, שאם הראיות מוליכות למסקנה ברורה הרבה יותר המצביעה לכיוון אשמת הנאשם, אין ביהמ"ש חייב לצאת מגדרו ולאמץ גרסה מפוקפקת ובלתי סבירה.

כאמור, התרשמתי כי השוטר הבחין בביצוע העבירה, השוטר פרט היטב את נסיבות המקרה, אחזור ואומר כי העבירה המיוחסת לנאשם הינה שימוש בפלאפון במהלך נסיעה כאשר שימוש הינו מושג רחב מעבר לדיבור או קבלת שיחה, ומעדיף אני את עדותו של השוטר כעדות אמינה על פני עדותו של הנאשם.

בעד תביעה יחיד עסקינן, מודע אני לעובדה כי בבואו של ביהמ"ש להכריע הדין על פי עדות יחידה שומא עליו לשקול עדות זו ב"שבע עיניים" הרבה מעבר לזהירות הרגילה לה נדרש ביהמ"ש בדרך כלל ולאחר שעשיתי כן ונוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי אדניה של עדות זו מוצקים דיים להוות בסיס איתן להרשעה. (על הרשעה על פי עדות יחידה ראה ע"פ דב צסיס נ' מ"י לא 3 735).

לאור האמור עולה כי התביעה הרימה את נטל הראיה המוטל עליה במשפט פלילי, האשם רובץ לפתחו של הנאשם ולא נותר לי אלא להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, יא' אייר תשע"א, 15 מאי 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: