מדינת ישראל נ' חאג יחיא(עציר)

גזר דין

1.הנאשם, יליד 1986, הורשע על פי הודייתו בעבירה של תקיפת עובד ציבור בניגוד לסעיף 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין וכן בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי בניגוד לסעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, באירוע מיום 28.3.2008.

2.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן כי במועד האירוע שהתה אחותו של הנאשם כמאושפזת במחלקת הילדים של בית החולים "מאיר" בכפר-סבא. במועד האירוע, בסמוך לשעה 21:30 נתבקש הנאשם על ידי האחות האחראית במחלקה לעזוב את המחלקה, אך הוא סירב, בעט בכסא שהיה מונח בסמוך לתחנת האחיות, החל משתולל, תוך שהוא מקלל את הצוות הרפואי במקום.

משהתבקש הנאשם, על ידי המאבטחים של בית החולים, לעזוב את המחלקה איים עליהם, תוך שהוא מטיח בפניהם "חכו, חכו, אתם לא מכירים אותי, אני אפגע בכם" ובהמשך הדברים אף הטיח בפניו של אחד מהם את המילה "בן זונה".

משלא עזב הנאשם את המקום, שב אחד המאבטחים ופנה לנאשם בבקשה כי יעזוב את המקום, אך הפעם זה אמר לו "מי אתה בכלל, אתה לא מכיר אותי, איך שאתה תצא בחוץ אני תוקע לך כדור בחוץ, אנחנו חאג' יחיא". בכך לא באה הסאגה המשפטית לקיצה. משנאות הנאשם לצוות, והוא לווה על ידי שני המאבטחים, בעט הנאשם בברכו של אחד מהם ואילו בשני בעט בגופו, תוך שניסה להכותו באגרופים.

3.שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.

מהתסקיר מצטיירת תמונה קשה של נאשם אשר אמו אסירת עולם בגין רצח ואף אביו הינו אסיר בשל עבירות סמים והוא עצמו גדל אצל דודתו. במשך השנים צבר עבירות שונות, והתרשמות שירות המבחן הינה כי עסקינן בנאשם שהיה עזוב חברתית ומעורב עבריינית. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי מדובר בנאשם אשר לו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות סמים, רכוש, בריחה ממשמורת חוקית, התחזות לאחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בגין כך אף נדון לשתי תקופות מאסר.

שירות המבחן התרשם, כי מדובר במי שמתקשה לשתף פעולה ומתקשה בהפסקת שימוש בסמים ולפיכך נמנעו מליתן המלצה כלשהי בעניינו.

4.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים, מאסר על תנאי וכן פיצוי לכל אחד מהמאבטחים.

מאידך, הסנגורית עתרה שלא להשית על הנאשם כל עונש מאסר בשל נסיבות אישיות קשות. הסנגורית אף ביקשה לתת הסבר לאירועי בית החולים בכך שלנאשם ישנה אחות אחת והם שניהם מרגישים די בודדים, ועצם היותו במקום וסירובו לפנות היה בו כדי לגונן על אחותו המאושפזת שם.

עוד הפנתה הסנגורית לכך, כי לאור גליון ההרשעות הקודמות, הרי ברור שהנאשם עשה תפנית בחייו, כאשר למעט אירוע נשוא כתב אישום זה, מדובר בנאשם אשר 4 שנים לא הסתבך בכל עבירה שהיא.

הנאשם ביקש שבית המשפט לא יחמיר עמו ולא ישלחהו לעונש של מאסר. עוד טען, כי הינו נקי מסמים.

5.בבוא בית המשפט לגזור עונשו של נאשם, הרי מחד עומד אך ורק עניינו האישי של הנאשם על כף המאזניים. אך מאידך, אין בית המשפט יכול להתעלם מאירועי אלימות הנשנים מעת לעת בבית החולים כלפי צוותים רפואיים או כלפי מאבטחים בבתי חולים, המבקשים לסייע בידי הצוות הרפואי לשמור על השקט ומנוחתם של החולים.

6.הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט ושיקול זה אני שוקל לקולא.

גם נסיבות חייו של הנאשם, יש בהם כדי ללמד זכות עליו. אך מאידך, אין בית המשפט יכול להיות שווה נפש לאלימות מילולית או פיסית כלפי מאבטחי בית החולים אשר כל מטרתם הינה לסייע בידי הצוותים הרפואיים לשמור על השקט ומנוחתם של החולים.

7.התוצאה הינה, שהעונש הראוי לטעמי בתיק זה היה עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות וכן ענישה נילווית ופיצוי למאבטחים. ואולם הנאשם אינו משתף פעולה עם שירות המבחן ולא מסר את בדיקות השתן כפי שנדרש לעשותן. בסירובו לשתף פעולה עם שירות המבחן הביא הנאשם על עצמו את עונש המאסר בפועל.

8.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 4 חודשים

ב.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ג.קנס בסך של 200 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו.