מדינת ישראל נ' חאג' יחיא

החלטה

ההלכה המשפטית קבעה כי על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו להצביע על קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון או להראות שקיים חשש ממשי לקיומו של עוות דין. לעניין זה ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נגד מדינת ישראל, וכן פסיקות רבות נוספות.

יפים לענייננו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 8065/10 ויאצ'סלב מלייב נגד מ"י:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק הדין שניתן בהיעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין"

בעניננו, המבקש ידע על תאריך הדיון שרשום בהזמנה לדין. טענתו כי שלח בקשת דחיה שלא הגיעה הכלל לתיק בית המשפט, כך בדיוק הוא מודה בבקשתו, אינה מוכחת כלל, כך גם לא מנומקת הסיבה שבגינה לא התייצב לדיון. בכל מקרה היה על הנאשם שבקשתו לדחיית דיון לא אושרה, להתייצב לדיון ולא לעשות דין לעצמו ולהעדר מהדיון.

לאור האמור לעיל איני מוצא בהסבריו סיבה מצדקת לביטול פסק הדין.

לנגד עיני החלטת כב' השופט מודריק בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מ"י, בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו, בטענה שטעה במועד. בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט מודריק:

"אין לי ספק שלעתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטים אין הם מגיעים למשפט.נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הם נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי משפט לתעבורה. למעשה, לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של ביהמ"ש".

יתרה מכך, בקשת המבקש אינה מגלה ולו נימוק אחד לעניין עיוות דין, המבקש אינו מעלה כל טענת הגנה והעונש שהוטל על המבקש הנו הולם ביחס לעברו התעבורתי וחומרת העבירה שהיא נהיגה במהירות העולה על כפל המהירות המותרת לנהיגה, 108 קמ"ש בשטח עירוני בו מותרת מהירות של 50 קמ"ש בלבד, מדובר במהירות גבוהה שמסכנת את משתמשי הדרך ולכן איני רואה עיוות דין.

סוף דבר כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: