מדינת ישראל נ' חאג' יחיא

החלטה

נדחה לעיון ומתן החלטה שתושמע בזמן הקרוב.

ניתנה והודעה היום י"ח סיון תש"ע, 31/05/2010 במעמד הנוכחים.

דורון חסדאי, שופט

החלטה

1.בפני בקשה לעצור את המשיב (להלן: "החשוד") על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

החשוד נעצר ביום 30.5.10 בשעה 20:15 על פי הקבוע בסעיף 27 לחוק והובא לפני, להארכת מעצרו, על פי הוראות סעיף 29 א' לחוק.

בדיון שהתקיים היום בפני במעמד נציג המבקשת (להלן: השוטר), החשוד ובא כוחו, חזר השוטר על האמור בבקשתו שהוגשה עפ"י הקבוע בסעיף 15 (א) לחוק וביקש מעצר החשוד

ל – 4 ימים.

על פי הנטען בבקשה מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

כמו כן נטען בבקשה, כי שיחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה – ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול במ/1 כמפורט שם ולפיו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר החשוד עד לסיומן.

השוטר נחקר ע"י ב"כ החשוד כמפורט בעמ' 1-3 לפרוטוקול. לדברי השוטר מתוך הדו"ח החסוי שהוגש בדיון שהתקיים אתמול בעניינם של שני חשודים נוספים בוצעו 5 פעולות מתוך 11 וכיום יש 7 פעולות נוספות, לדבריו מדובר בשלושה אירועים והמשטרה מצויה בראשית החקירה וכך אף לא נבדקה טענת האליבי שהעלה החשוד. לדבריו קיימת מסוכנות מאחר ומשפחתה של המתלוננת חושדת שהיא חיללה את כב' המשפחה וקיים חשש לגורלה, כאשר כיום היא נמצאת במקלט מוגן.

ביחס לשיבוש – הרי שקיימות פעולות נוספות לביצוע וככל שימצא החשוד מחוץ למעצר, עלול הדבר לחבל בחקירה.

ב"כ החשוד טען בין היתר כי מדובר בבקשה שקשורה לעוד שני חשודים אשר בית המשפט האריך את מעצרם, החשוד התייצב בתחנת המשטרה ומסר את גרסתו, למרבה הצער טענת האליבי שהעלה לא נבדקה ומדובר במחדל בהתנהלות המשטרה אשר עליה לפעול באינטנסיביות. לדבריו המתלוננת נמצאת במקלט ולפיכך אין מקום להאריך מעצרו של החשוד ולחלופין יש להאריכו עד מחר – 1.6.10.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.  

9.בבש"פ 11109/03 שקארנה נ' מדינת ישראל פ"ד נח (2) 350, נפסק, בין היתר, כי חשד סביר "יכול שיתבסס על ראיות שיש בהן להצדיק מעצר לצורך השלמת החקירה המשטרתית, אך לא בהכרח יהיה בהן כדי לבסס "ראיות לכאורה" להמשך מעצר עד תום ההליכים.... הדגש במעצר חשוד מושם על הצורך בביצוע חקירה משטרתית בעוד החשוד עצור. חקירה זו, היא העומדת במרכזה של העילה, מידת הפגיעה בחקירה היא שתבחן אל מול זכותו של העצור לחירות. ".

באשר לקיומו של חשד סביר לביצוע העבירות נקבע בבש"פ 6350/97 רוזנשטיין נ' מ"י פדאור 97 (2) 197 כי :

"חשד סביר יהיה ויתקיים גם אם אין הוא נתמך ב"ראיות לכאורה להוכחת האשמה" ובלבד שיש ראיות הקושרות את החשוד לעבירה בה מדובר במידת סבירות ראויה המצדיקה – במאזן האינטרסים מזה ומזה – כי תינתן למשטרה אפשרות להמשיך ולסיים את החקירה."

10.לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של החשוד, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של החשוד בערובה על פני מעצרו.