מדינת ישראל נ' חאג' יחיא(אסיר) ואח'

גזר דין - נאשם 2

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גניבת רכב וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיפים 413 ב' ו-499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 בהתאמה – בשישה מופעים שונים.  הנאשם זוכה מחמת הספק מעבירות של גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע ביחס לארבעה מופעים נוספים.

2.הנאשם יליד 1986 ובעברו הרשעה אחת בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבת רכב ונהיגת רכב ללא רישיון מדצמבר 2004. הנאשם נדון, בין היתר, לשישה חודשי מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות.

3.מעובדות כתב האישום וממצאי הכרעת הדין, עולה כי הנאשם חבר לאחרים בהתארגנות עבריינית, ששמה לה מטרה לגנוב רכבים משטחי מדינת ישראל ולהעבירם לידי סוחר רכבים בשטחי האזור.

הנאשם הורשע במעשי גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע ביחס לשישה רכבים, כשתפקידו בהתארגנות העבריינית היה לאתר רכבים, לתצפת על אזורים שונים ועל תנועת ניידות משטרה, להשגיח על אחד הרכבים לאחר שניטל מבעליו ולדווח לנאשם 1 אודות נתונים הקשורים בגניבות רכבים. ששת הרכבים נגנבו ביום 28.12.10 בעיר חיפה; בין הימים 29.12.10 ל-30.12.10 בעיר נתניה וביום 3.1.11 בערים נתניה ופתח תקווה.

 4.בתימוכין באסמכתאות, עתרה המאשימה להשית הנאשם עונש מאסר ממושך, מאסר מותנה וקנס.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת מעשי הנאשם שבוצעו במסגרת כנופיה מאורגנת, את היקפם, את עברו הרלוונטי ואת בחירתו להימנע מקבלת אחריות ולנהל הוכחות בתיק.

ב"כ המאשימה הוסיף והפנה לדינם של נאשמים אחרים בתיק זה כפי שנגזר וטען כי אין לגזור מעניינם מדיניות ענישה מחייבת ביחס לנאשם זה.

 5.בתימוכין במסמכים רפואיים (נ/1), עתר הסנגור להסתפק בהשתת עונש מאסר קצר ומתון.

הסנגור הדגיש את מצבו הרפואי של הנאשם בהקשר לתאונת דרכים קשה שעבר ביולי 07 ובכלל זה שבר בעמוד השדרה, שברים בפנים וגם פגיעה נפשית וכדי נכויות מסוגים שונים. נטען כי הנאשם היה מרותק למיטתו למשך זמן רב ולאחר מכן לכיסא גלגלים ועד היום הוא נתמך בקביים לשם הליכתו. לגישת הסנגור, אלו נתונים משמעותיים לגזירת דינו של הנאשם שוודאי שייגרמו לו קשיים עצומים בהקשר לבריאותו במסגרת מאסרו.

הסנגור הוסיף כי הנאשם היה עצור למשך 33 ימים ומאז חודש פברואר 2011 הוא מצוי במעצר בית.

הסנגור הפנה לחלוף הזמן בהתייחס לעברו של הנאשם וכן לחלקו המצומצם ו"המאוד נקודתי" בביצוע העבירות בהשוואה לנאשם 1 - ראש הכנופיה. הסנגור הוסיף כי ביחס לאישום השני נקבע בהכרעת הדין שאין ביטחון שהרכבים עליהם דיווח הנאשם הם הרכבים שנגנבו סופו של דבר.

עוד נטען כי אין לזקוף לחובת הנאשם את בחירתו לשמוע ראיות לאור זיכויו מעבירות הקשורות בארבעה רכבים.

הסנגור הפנה להשוואה מתבקשת בין נסיבות העושה והמעשים בעניינו של הנאשם לבין אלו של הנאשמים 1 ו- 4 שדינם נגזר ובעיקר לגזירת דינו של נאשם 4 שבין היתר, הושתו עליו 20 חודשי מאסר ובכללם הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים. זאת לאחר שנאשם זה הורשע כהודייתו, בביצוע עבירות של ניסיון גניבת רכב, פריצה לרכב וחבלה ברכב – הכול בצוותא ושתי עבירות של גניבת רכב, הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר, איומים וקשירת קשר לביצוע פשע.

6.הנאשם בחר שלא להשמיע דברו במסגרת זכות המילה האחרונה.