מדינת ישראל נ' חאג' יחיא(אסיר) ואח'

החלטה

במוקד הדיון ניצבת השאלה מהו העיתוי הראוי לשמיעת עדות הנאשם 1 כעד תביעה כנגד נאשמים אחרים בכתב אישום זה. על אף קביעתי השונה בעבר, שוכנעתי כי לעת זו יש לשמוע את עדותו טרם שנגזר דינו, מאלו הנימוקים.

ביום 9.10.11 קבעתי כי יש להתייחס לנאשם 1 כאל נאשם שמשפטו הופרד ממשפטם של יתרת הנאשמים, לאחר שצירף עניינו לתיק המתנהל בבית משפט אחר. עוד קבעתי כי לא חל בעניינו של נאשם זה סעיף 155 (א) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 וביכרתי את שמיעת עדותו לאחר גזירת דינו, משהתרשמתי כי באותה העת זו מצויה "מעבר לפינה".

זאת, בהתייחסות נדרשת להלכת קינזי (ע"פ 194/75 פד"י ל' 2447) ולביטולה (בבג"צ 11339-05 – מ"י נ' בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ואח', תק-על 2006 (4) 138) וכדי החלת חריג שבחריגים על עניינו של הנאשם 1.

באותה עת, דיון טיעונים לעונש בעניינו של נאשם 1 היה קבוע ליום 2.11.11 ובהתאם, דיון הוכחות וגמר נקבע ליום 10.11.11.

דינם של הנאשמים 2 ו- 5-7 טרם הוכרע והתיק רחב ההיקף מתנהל בטווח זמנים דחוק נוכח שהנאשם 7 עצור עד תום ההליכים. מעצרו של נאשם זה הוארך על ידי בית המשפט העליון הנכבד עד ליום 8.12.11.

בין לבין, הוגשו בקשות על ידי ב"כ הנאשמים 2 ו- 6 לדחות את הדיון כפי שנקבע מנימוקים מוצדקים הקשורים לחג הקורבן ולדיון הוכחות אחר בעניינם של עצורים עד תום ההליכים הקבוע באותו מועד.

עוד מסתבר כי דיון הטיעונים לעונש כפי שנקבע בעניינו של הנאשם 1 נדחה ליום 16.11.11 ואין לדעת אם אכן יתקיים במועד זה ומתי ייגזר דינו.

בנסיבות אלו ומשדומה כי לא צלחו ניסיונות להביא את הצדדים להסדר דיוני או מהותי, למצער ביחס לנאשם 7, הגישה המאשימה את הבקשה דנן להעיד את הנאשם 1 טרם גזירת דינו, על מנת להביא לסיום הדיון בטווח המועדים הקצוב משום עניינו של נאשם 7 וכדי העדפת העקרונות שנקבעו בבג"צ 11339-05 הנ"ל.

התבקשה תגובה דחופה מאת הסנגורים, אך רק ב"כ הנאשם 2 הגיש תגובתו. הסנגור העלה התנגדותו לבקשה, בעיקר מן הטעם כי בית משפט זה אינו מוסמך לשנות מהחלטתו החלוטה מיום 9.10.11 המהווה מעשה בית דין.

עוד נטען להעדר שינוי המצדיק מתן החלטה אחרת בעניין מועד שמיעת עדות הנאשם 1. כך כיוון שגם טרם מתן ההחלטה מיום 9.10.11 התקיים סד זמנים קצר והוגשה בקשה להארכת מועד מעצר הנאשם 7. הסנגור הוסיף כי אין במועד פקיעת המעצר של הנאשם 7 כדי להצדיק עיוות דין כלפי הנאשמים בקביעת מועדים בלתי אפשריים לשמיעת עדים.

הסנגור הוסיף והפנה למועדים בהם לא יוכל להתייצב לדיון בתיק זה וכן עתר, לראשונה, לחקור את עד התביעה מר רוני אברהמי, שערך את חוות הדעת ת/130.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין ובעיקר משתי נסיבות חדשות בדמות פקיעת מעצרו הקרובה של הנאשם 7 לאחר הארכה אחת ודחיית שימוע גזר דינו של נאשם 1 למועד לא ידוע – נחה דעתי כי השתנתה נקודת האיזון באופן המחייב העדפת עקרונות של קיום הליך פלילי אפקטיבי, שימור אמון הציבור במערכת בתי המשפט, שימור כוחו ההרתעתי של ההליך הפלילי וגמר מלאכה, שעה שהימשכות ההליך פוגעת בחירות הנאשם 7 הממתין תקופה ארוכה במעצר לסיום משפטו. העדפת עקרונות אלו גוברת כעת הן על החזקה עיקשת בקרנות מזבח החשש מהטיית עדות הנאשם 1, בהינתן שמיעתה טרם שנגזר דינו והן על נוחות של מי מהנוגעים בדבר.

בבג"צ 11339-05 הנ"ל, נקבע כי אין מניעה להעיד כעד תביעה שותף באותה פרשה, כשמשפטו תלוי ועומד. משקבעתי כי סעיף 155 אינו חל על עניינו של הנאשם, יוצא כי נימוקי בית המשפט העליון הנכבד יפים לעת מתן החלטתי דנן. בנסיבות שנוצרו, כשהטעם המרכזי עליו ביססתי את החלטתי מיום 9.10.11 הינו סיום משפטו הקרוב של נאשם 1 שאינו קרוב עוד - ראוי לשנות מהחלטתי זו ולקבוע כי יש להביא לסיום הדיון במסגרת טווח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט העליון הנכבד, גם כפי הסכמת ב"כ הנאשם 7.

סברתי כי לאור נסיבות חדשות אלו, אין ניתן לומר כי כעת מתקיימות: "...נסיבות מסוימות - חריגות וקיצוניות ביותר - כי מוצדק להמתין לסיום משפטו הנפרד של שותף לעבירה טרם יעלה לדוכן העדים..." (ר' פסקה 3 להחלטת כב' הנשיאה השופטת ד. בייניש בבג"צ 11339-05 הנ"ל).

דחיתי את טענת ב"כ הנאשם 2, משמע החלטתי מיום 9.10.11 חלוטה ואין אפשרות לשנות ממנה אלא על ידי ערכאת הערעור. המדובר בהחלטה דיונית, מובהקת באשר למועד שמיעת עדות הנאשם 1 וככזו, היא ניתנת לשינוי בהתאם להתרחשות הנסיבות והיא אינה עולה כדי מעשה בית דין.

עוד אציין כי שמיעת עדות הנאשם 1 תהא מייד לאחר השמעת הטיעונים לעונש בעניינו, כך ש"מושכות" גורלו עוברות מידי המאשימה לידי בית המשפט שיגזור את דינו ובכך יש כדי לצמצם מגורמי הטיית עדותו.

טווח הזמנים שנותר עד למתן הכרעת דין בתיק, הינו קצר וכבר כעת הוא עומד על פחות מ- 30 ימים הקבועים בדין כמסגרת זמנים למתן הכרעת דין. הדברים הם מקל וחומר, שעה שמדובר בתיק רחב היקף. משבוטל הדיון שנקבע להיום כבקשת הנאשמים 2 ו- 6, ומשקביעת הדיון ליום 13.11.11 אינה אפשרית בהתחשב בהבהרות ב"כ הנאשם 2, אין מנוס מקביעת דיון נדחה אותו אני קובע ליום 16.11.11 מהשעה 10:30 ועד גמר.

במועד זה תישמע עדות הנאשם 1, הנאשמים יוכלו להשלים הגנתם ככל שיחפצו בכך וכן יזומן עורך חוות הדעת ת/130 – מר רוני אברהמי, לחקירה נגדית, כבקשת ב"כ הנאשם 2. המזכירות תנפיק כבר כעת זימון לעד זה שיימסר בדחיפות לידי המאשימה אשר תדאג לזימונו.

עם סיום החקירות יישמעו סיכומים בעל-פה באותו מועד והצדדים ישריינו אפשרות שהייה באולמי עד שעות הערב המאוחרות. לידיעת שב"ס ולהיערכותו בהתאם.