מדינת ישראל נ' ח'טיב

פסק דין

הבקשה וטענות הצדדים:

המבקש, המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, הגיש לבית המשפט בקשה, בדרך של המרצת פתיחה, לאסור את יציאתו של המשיב מן הארץ, למשך שנה, בהתאם לקבוע בסעיף 8(א) לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"). כמו כן התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני האוסר יציאת המשיב מן הארץ, עד לסיום הדיון בבקשה, וצו כאמור ניתן ביום 23/4/11. בעקבות בקשת המשיב שהוגשה ב-23/9/11 לביטול הצו, נקבעה הבקשה לדיון במעמד הצדדים.

לטענת המבקש, קיים יסוד סביר להניח כי המשיב עומד לעזוב את הארץ ולסכל את גביית החוב או את ההליך לשם גבייתו, וזאת בהתבסס על היקף חובותיו, העדר מוסר תשלומים, ותדירות יציאותיו מהארץ. עוד לטענת המבקש, מוצו ההליכים שהחוק מעמיד לרשותו לשם גביית החוב מאת המשיב, וההליכים לא הובילו לפירעון החוב, ולפיכך באין מנוס הוגשה בקשה זו שהנה, בנסיבות העניין, לתכלית ראויה ומידתית.

לדברי המבקש, חובו של המשיב למבקש עמד נכון למועד הגשת הבקשה על סך של 219,209 ₪. כן תלויים ועומדים נגד המשיב חמישה עשר תיקי הוצאה לפועל, בסכום כולל של 1,376,140 ₪ נכון למועד הגשת הבקשה. למשיב אין נכסים הרשומים על שמו, לרבות נכסי מקרקעין. בין השנים 2005 – 2010 יצא המשיב את הארץ 71 פעמים. מפעולות הגבייה שבוצעו עלה בידי המבקש לגבות סך 42 ₪ בלבד. למשיב נמסרו דרישות תשלום כדין ואף מעבר לנדרש, ואף על פי כן החוב לא נפרע. מרבית החוב מקורו בקנס בסך 80,000 ₪ שהוטל על המשיב בהליך פלילי בבית משפט השלום בנצרת.

לטענת המשיב, יציאותיו מן הארץ בשנתיים האחרונות ספורות, ואינן מלמדות על קיום חשש ממשי לעזיבת הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, שכן המשיב חזר לארץ בכל פעם תוך פרק זמן קצר. לדבריו, עקב מצוקתו, הוא מנסה את דרכו ביצירת קשרי מסחר ובעסקי בנייה בירדן, ומסיבה זו הוא נוסע לשם תדיר. לפיכך, עיכוב היציאה מן הארץ פוגע ביכולתו לנסות להתפרנס ולגייס כספים לסילוק חובותיו. לטענתו, מטרת הבקשה דנן הנה לסכל את חירותו ובגדר אמצעי לחץ בלבד. עוד לדבריו, תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו אוחדו, ונקבע לו צו תשלומים בסך 400 ₪ לחודש בו הוא עומד. מתוך סכום הקנס שהוטל עליו בסך 80,000 ₪ (קרן בלבד) הוא פרע כ- 13,000 ₪.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 11/10/11 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כי תינתן למשיב הזדמנות לגייס ערבים מתאימים, על פי אמות המידה שהתוו בהסכמה, למלוא סכום החוב. בדיון מיום 23/10/11 הציג המשיב לעיון בית המשפט את תלושי השכר ותדפיסי חשבון הבנק של שלושת הערבים המוצעים על ידו, שהנם שניים מאחיו ואחותו של המשיב. הצדדים טענו בפניי באשר להתאמת הערבים.

המבקש טען כי אין מדובר בערבים מתאימים. לטענתו, ישנן מספר סתירות ותמיהות העולות מן החומר שצורף. כך למשל, לגבי הערב ח'טיב מוחמד, הרישום על גבי תלוש השכר באשר לפרטי המעסיק אינו תואם למקום העבודה המדווח בביטוח הלאומי. לגבי הערב ח'טיב עזאלדין תעודת הזהות המופיעה על גבי תלושי השכר הנה שגויה, ובכל מקרה הערב, אחי המשיב, אינו מדווח בביטוח הלאומי כעובד. הערבה, אחות המשיב, גם היא איננה מדווחת בביטוח לאומי כשכירה. כל הערבים הנם צעירים, ילידי 1989, 1991, ו-1992, רווקים, ובתלושי המשכורת רשומים כנשואים. בתלושי השכר מופיע ותק בעבודה החל משנת 2000 על אף גילם הצעיר.

באשר לדפי החשבון שהוצגו טען המבקש, כי אלה אינם משקפים את כניסת המשכורות שהוצגו בתלושי השכר, כי החשבונות מצויים בחריגה או ביתרות זכות נמוכות, ומרבית הפעולות המופיעות בתדפיסי החשבון הנן של הפקדות שיקים ומשיכות כספים כנגד אותן הפקדות.

לטענת המשיב, אחותו עובדת כפקידה בעיתון ובית דפוס (ומשתכרת כ-8,000 ₪). כן לדבריו, אכן נפלה טעות במספר תעודת הזהות המופיע בתלוש השכר של עזאלדין ח'טיב, והמשיב הציג צילום תעודת הזהות שלו, ומסר כי הוא עובד בחברה השייכת לאבי המשפחה. באשר למוחמד ח'טיב, מסר המשיב כי יום או יומיים אחר הצהריים הוא עובד בחברה בירושלים עליה מדווח בביטוח הלאומי. לכל הערבים אין חובות בהוצאה לפועל ואין הליכים אזרחיים שתלויים ועומדים נגדם.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שהוגש במהלך הדיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. משמע עיכוב היציאה מן הארץ יישאר על כנו.

סעיף 8(א) לחוק מאפשר למנהל המרכז לגביית קנסות לפנות לבית המשפט ולבקש עיכוב יציאתו של חייב מן הארץ, במידה וישנו יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ובכך לסכל את גביית החוב או הליך לשם גבייתו. סעיף 8(ב) לחוק קובע כי בית המשפט ייתן צו לעיכוב יציאת חייב מן הארץ אם שוכנע כי יציאתו לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.

בהתחשב בנתונים אודות היקף חובותיו של המשיב, הן למרכז הגבייה והן בתיקי ההוצאה לפועל, העדר נכסים הרשומים על שם המשיב והשתכרותו הדלה, ובהתחשב בנוהג הקיים אצלו לצאת תדיר את גבולות הארץ, באורח המקים את הסברה כי יש לו זיקה למדינה אחרת, מתקיים יסוד סביר להניח כי המשיב יעזוב את הארץ לצמיתות או לפרקי זמן ממושכים, באופן העלול לסכל את יכולתו של המבקש לגבות את החוב ממנו. על אף שהמשיב טען כי יציאותיו לירדן מסייעות לו בפרנסתו, הוא לא הציג כל אסמכתא באשר לכך ולא דיווח אילו תקבולים הוא מפיק עקב נסיעותיו.

בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק כאמור לעיל, אפשרתי למשיב להעמיד ערובה מתאימה להבטחת גביית החוב, ואולם שוכנעתי כי אין די בערבים שהוצגו על ידו כדי להפיג את החשש ולהבטיח את הישארותו בארץ. הערבים הנם שלושה אחים צעירים של המבקש, רווקים. תלושי השכר ותדפיסי החשבון מעוררים תמיהות מסוימות, שהועלו בפירוט בטיעוני ב"כ המבקש ואין צורך לחזור על הדברים. די בחוסר ההתאמה בין הנקוב בתלושי השכר ובין רישומי הביטוח הלאומי, עליה דיווחה ב"כ המבקש, או בכך שתדפיסי חשבון הבנק אינם משקפים את ההשתכרות הנטענת, ולמעשה התדפיסים אינם משקפים השתכרות כלל אלא הפקדת שיקים אקראית, בסכומים שונים, מפעם לפעם, ומשיכות מזומנים בהיקפים בלתי מבוטלים. כן אין חסכונות ופיקדונות הרשומים באותם חשבונות. הסבריו של המשיב באשר להשתכרות הערבים אינם משכנעים.

כל אלה מובילים למסקנה, כי אין בערבים המוצעים על ידי המשיב כדי להבטיח את פירעון החוב, או את שובו של המשיב לארץ במידה ויצא ממנה. משהגעתי לכלל מסקנה כי יציאתו של המשיב מן הארץ עלולה לסכל את גביית החוב, או את ההליכים לגבייתו, הרי שמתקיימים התנאים הקבועים בחוק למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, ולפיכך יש להיעתר לבקשה.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב יציאת המשיב מן הארץ (על פי הפרטים המופיעים בכותרת דלעיל). הצו יעמוד בתוקפו למשך שנה מיום מתן צו המניעה במסגרת הבקשה לסעד זמני (דהיינו, מיום 23/4/11), או עד להחלטה אחרת, על פי המוקדם מביניהם. המשיב יפקיד את דרכונו בקופת בית המשפט. במידה והמשיב יפרע את חובו למבקש במהלך התקופה, יהיה עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לשם ביטול הצו, תוך המצאת אסמכתא לסילוק החוב.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: