מדינת ישראל נ' ח'ורי

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 12.06.10 בשעה 11.12 או בסמוך, ברחוב דרך שלמה פינת הרצל תל אביב, נהג הנאשם ברכב ולא ציית לאור האדום ברמזור. בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר פלדמן מרדכי. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, השוטר עמד סטטי ביציאה מתחנת דלק הנמצאת כ- 20 מטר מהצומת. השוטר ראה את הרמזור מתחלף לאדום. רכבו של הנאשם היה 5 מטר מקו העצירה. הנאשם המשיך בנהיגה רצופה בניגוד לאור האדום ברמזור. השוטר עצר את הנאשם ורשם לו דו"ח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: אני לא עובר באדום, תסתכל לי בעיניים. אני לא עושה את זה אף פעם אתה מקבל יותר מאלף שקל. שאלתי אותו אסור לך להעלות בתל אביב אסור לך לקחת מיוחד וסידור? עם מתן הדו"ח הוסיף הנאשם, יכולת לרשום לי משהוא על 250 ₪.

בחקירה נגדית הטיח הנאשם בשוטר כי השוטר אמר לו שאסור לו להסתובב בתל אביב. השוטר השיב כי לא זכור לו דבר כזה ואין זוהי דרכו. הנאשם טען כי השוטר חיפש ברכב ליקוים והשוטר השיב כי הוא אינו בוחן רכב ולכן אינו בודק דברים כאלו.

בבית המשפט טען הנאשם בהקראה "אני כופר, נכנסתי לצומת באור ירוק ולא ראיתי את השוטר בעת שנכנסתי לצומת."

בדיון ההוכחות טען הנאשם כי לקח נוסעים למסעדה ביפו. פתאום שמע את השוטר כורז לו לעצור בצד, השוטר שאל את הנאשם מה הוא עושה בת"א? הנאשם אמר לשוטר שיש לו הסעה. השוטר אמר לו שהוא יעשה לו דו"ח. הנאשם שאל אותו על מה? "השוטר התחיל לבדוק את הרכב, הגלגלים, בדק את כל האוטו ולא מצא כלום". בסוף השוטר אמר לו שהוא עבר באדום. הנאשם אמר לשוטר, שלא עברתי באדום. השוטר הוסיף ואמר לנאשם שאסור לו להסתובב בת"א .

בחקירה נגדית טען הנאשם כי הוא אינו מכיר את המקום, שכן הוא עובד בצפון. לדבריו השוטר עצר אותו 2 ק"מ מהרמזור. הנאשם לא זכר האם יש קו עצירה במקום. הנאשם טען כי השוטר לא רשם את דבריו ואת התגובה האחרונה אמר כי "אני לא מקבל 1000 ₪ ביום כדי שהוא יעשה לי עבירה של 1000 ₪ ."

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

לא מצאתי לקבל את גרסת הנאשם והיטפלות של השוטר אליו. לכאורה הנאשם טען כי הוא עבר באור ירוק, השוטר ללא סיבה נטפל אליו. השוטר חיפש לעשות לו דו"ח וכשלא מצא, הוא עשה לו דו"ח על אור אדום. טענה זו דינה להידחות מהטעם הפשוט שהיא לא הוכחה בפני בית המשפט ובשל הרושם שעשו הצדדים על בית המשפט במהלך הדיון. במה דברים אמורים.

הנאשם טען כי השוטר ערך חיפוש ברכב כדי למצוא ליקויים ברכב ומשלא מצא ערך לו דו"ח על אור ירוק. הנאשם לא אמר דבר בנידון בדו"ח, כאשר הוא נדרש לעשות זאת כדי להוכיח את טענתו. מעבר לכך, על הנאשם היה לומר זאת בשלב ההקראה. אולם הנאשם לא טרח לעשות כן. הנאשם הגיע עם טענה זו לראשונה לבית המשפט בדיון ההוכחות. בתגובת הנאשם לא נאמר דבר לגבי הבדיקה של הליקויים. למרות שכן, הוזכר במשתמע לפחות לעניין היות הנאשם קו שירות שאסור בהפעלת הקו בתל אביב. דבר זה מעמיד את גרסת הנאשם כי השוטר "חיפש אותו" בספק רב.

עוד טען הנאשם כי השוטר אמר לו שאסור לו להסתובב בתל אביב. מבין אני כי כוונת הנאשם הייתה בהקשר של העבודה. הנאשם טען כי הוא מפעיל קו שרות בצפון. והסיע באופן פרטי נוסעים למסעדה. שאם לא כן הרי שמדובר בהאשמה חמורה. הנאשם לא פנה להליך משמעתי כנגד השוטר ומבין אני כי הנאשם שבבית המשפט הציג רדיפה של השוטר כלפיו. לא עמד על זכויותיו ולא עשה עם כך דבר.

בהעדר היכרות קודמת בין השוטר לנאשם או נסיבות בהן השוטר יחפש להעליל על הנאשם. איני מוצא נסיבות שלא לקבל את גרסת השוטר לקרות האירועים. זאת לאור הרושם האמין שהותיר בי השוטר שהיה ענייני במתן הודעתו בבית המשפט. לעומתו הנאשם ניסה לצייר תמונה שהשוטר חיפש אותו בשל הגעתו מהצפון לתל אביב. דבר שלא היה מבוסס על חומר החקירה ודיון ההקראה.

לא מצאתי כי קיים ליקוי בדו"ח. הדו"ח נרשם בצורה בהירה ונהירה. לא מצאתי מקום שלא לקבל את גרסת השוטר שהעיד בפני בצורה עניינית.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.