מדינת ישראל נ' זרקוא(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה חבלנית ותקיפת עובד ציבור.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ואולם טענה לכרסום ראייתי. כמו כן, נטען ע"י ב"כ המשיב כי נוכח מהות העבירות המיוחסות לו יש מקום כבר כעת להורות על חלופת מעצר על דרך של מעצר בית בבית אמו.

עמדת המשיבה הינה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, אני מוצאת לציין כי קיימות לשיטתי בתיק זה ראיות לכאורה אשר יכול ויהיה בהן להביא להרשעתו של המשיב.

אני מוצאת להדגיש כי ראיות אלו קיימות הן ביחס לאירוע עם המאבטח בכניסה למועדון והן ביחס לאירוע עם הפקחים.

על אף העובדה שמדובר לכאורה באירוע מתמשך, שהרי יש לראותו בחומרה רבה נוכח העובדה כי מדובר לשיטתי ברצף של התרחשויות שטמונה בהם אלימות לא מבוטלת.

צודקת ב"כ המשיב בטענתה כי בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, נדרש בית המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה שאלת קיומה של חלופת מעצר אשר יכול ויהא בה כדי להפחית את מידת הפגיעה בחירותו של המשיב.

המעצר בשלב זה אינו מפרעה על חשבון העונש, ומכאן שעלי לבחון האם אכן קיימת חלופת מעצר אשר אכן יהא בה כדי לאיין את המסוכנות מחד ומאידך כדי פגיעה פחותה בחירותו.

אני סבורה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה על הרף הגבוה.

לכאורה, עולה כי המשיב היה בגילופין בעת התרחשות האירוע עם המאבטח בכניסה למועדון.

נוכח כך, יכולת בית המשפט ליתן אמון במשיב זה, הינה מראש מוגבלת.

כמו כן, העובדה כי כנגד המשיב תלויים ועומדים מאסרים על תנאי ברי הפעלה, וכי לא היה בהללו כדי למנוע הגעתו למועדון, מלמדת אף היא כי המשיב לכאורה אינו ירא את החוק.

לכאורה, עולה מעדותו של בעליו של המועדון מיום 30.1.2010 כי נאמר למשיב שלא ינתן לו להיכנס למועדון. על אף עובדה זו מצא המשיב לנכון להגיע למקום, להתעמת לכאורה עם המאבטח ובהמשך אף להגיע לעימות פיזי עם הפקחים.

אין בידי לעת הזו להיכנס לשאלת מהימנות הראיות לגופן ושאלה זו ראוי שתידון ע"י המותב שישמע את התיק לגופו. עם זאת, נוכח הודאתו של המאבטח במקום בדבר הסברה כי לאחר שנפל מידיו כלי הנשק, חשש כי המשיב יושיט את ידו לכלי הנשק, שהרי יש בכך כדי ליתן משנה תוקף למסוכנות הנשקפת מאירועים מסוג זה אשר למרבה המזל לא הסלימו מעבר לאמור בכתב האישום. בית המשפט העליון קבע לא אחת שאין צורך למימוש המסוכנות על מנת שזו תוכר כשלעצמה.

נוכח האמור לעיל, אינני סבורה כי לעת הזו יש מקום להורות על שחרורו של המשיב. השאלה היחידה הנשאלת הינה האם קיימת הצדקה לקבלתו של תסקיר שירות המבחן. לא אחת קבע בית המשפט העליון כי במקום שבו קיימת מסוכנות מוכחת, אין להשחיט את זמנו של שירות המבחן או זמנו של בית המשפט לשווא. לאחר שחזרתי ועיינתי בתיק החקירה, איני סבורה שיש מקום לקבל תסקיר של שירות המבחן.

הקלות הבלתי נסבלת של אירועי האלימות בפתח מועדונים, הינה נושא שעל בית המשפט ליתן דעתו עליו. במקום שבו לכאורה מדובר במי שנאמר לו מראש לא להגיע למקום, הגיע, היה מעורב באירוע אלימות אחד באותו מקום ולאחר מכן היה מעורב באירוע נוסף מול הפקחים, בעוד תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, שהרי אין מקום ליתן בו אמון.

אני מוצאת להוסיף ולהדגיש כי אירועים לכאורה של אלימות כלפי פקחים הינה חמורה מאוד בעיני ויש ללמוד מהם אף כי לכאורה אין המשיב ירא אנשי חוק.

סוף דבר, אני מורה בזאת על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.