מדינת ישראל נ' זרייק(עציר)

גזר דין

1.בתאריך 4.11.09 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן , יורשע ובטרם הטיעונים לעונש תבקש ההגנה להפנות הנאשם לתסקיר, על אף התנגדות המאשימה.

בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן:

מדובר בכתב אישום בו הואשם הנאשם בעבירות של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות של אחראי כלפי קטין (3 עבירות), איומים (ריבוי עבירות) וניסיון להפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

על פי כתב האישום המתוקן בשנית, בשני מועדים עובר לחודש אוגוסט 2009, תקף הנאשם את בנו הקטין א.נ.ז יליד 1998, בכך שהכה אותו בישבנו. בתאריך 14.8.09 סמוך לשעה 20:30, איים הנאשם על אשתו, המתלוננת, בכך שיהרוג אותה וילך אחריה לכל מקום, בכוונה להפחידה או להקניטה ולאחר מכן איים עליה כשהוא מחזיק חפץ בידו, שאם לא תצא מהדירה ישבור את הראש שלה עם החפץ, בכוונה להפחידה או להקניטה. המתלוננת ברחה לחדר המדרגות מחשש שהנאשם יפגע בה. בהמשך לכך, תקף הנאשם את הקטין בכך שמשך אותו בכוח לכיוון הבית, דחף אותו והכה אותו בגבו, נעל את הדלת ולא אפשר למתלוננת להכנס לתוך הבית. כשהמתינו המתלוננים- האישה והקטין להגעת המשטרה לבית, המשיך הנאשם לאיים על המתלוננת שיהרוג אותה.

כשהגיעו שוטרים למקום, סירב הנאשם לתת לשוטרים את שמה של המתלוננת, בנסיון להפריע להם למלא את תפקידם כחוק, אך לאחר מכן מסר להם את מספר הטלפון שלה.

כשהובא הנאשם לתחנת המשטרה, איים על השוטרים בכך שאמר להם שיתפוס אותם בחוץ, יחסל אותה ויזיין אותם- בכוונה להפחידם או להקניטם- תוך שהוא מקלל בקללות שונות.

כאמור, הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו על פי כתב אישום מתוקן זה.

2.בתאריך 3.1.2010 התקבל תסקיר שירות המבחן והצדדים טענו לעונש.

ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות וכן פרוטוקול, כתב אישום וגזר דין המתייחסים למאסר מותנה בן 5 חודשים תלוי ועומד ביחס לנאשם.

ב"כ המאשימה הפנתה את בית המשפט לעברו הפלילי העשיר של הנאשם, ולעובדה כי מדובר באדם אלים, המשליט אווירת טרור פיזית ומילולית כלפי בני משפחתו. הנאשם גם הפגין זלזול באנשי החוק. כל זאת, כאשר לא היה במאסר מותנה חב הפעלה, תלוי ועומד, כדי להרתיע את הנאשם לבל יאיים על בני משפחתו או על אנשי המשטרה.

לטענתה יש להגן על בני משפחתו של הנאשם ועל הציבור, על דרך של ענישה משמעותית ומרתיעה.

איום הנו שלב אחד לפני מעשה והוא חמור לאור הפוטנציאל הטמון בו.

שימוש באלכוהול אינו יכול לשמש נימוק לקולא למעשיו של הנאשם והתמכרות אדם לאלכוהול אינה יכולה לשמש כהקלה ממיצוי הדין עמו.

ב"כ המאשימה הפנתה לאמור בתסקיר לפיו הסיכוי להשנות התנהגות דומה הנו גבוה, ואף המליץ על ענישה ממשית ומוחשית. לאור זאת, האיזון הראוי במכלול השיקולים מביא למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, ממושך, מאחורי סורג ובריח תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר.

כן ביקשה כי יוטל עונש מאסר על תנאי משמעותי, קנס ופיצויים הולמים לקורבנות העבירה.

ב"כ המאשימה הציגה פס"ד התומך בטיעוניה.

3.ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם מעולם לא ריצה עונש של מאסר בפועל.

הרקע לביצוע העבירות- מצב של שכרות לאחר שתיית אלכוהול והנאשם הביע רצונו מרגע מעצרו לעבור הליך של גמילה.

הנאשם רצה להיחלץ מהמציאות הקשה אליה הביאה אותו התמכרותו לאלכוהול, אך הדבר לא הסתייע.