מדינת ישראל נ' זרביב

פסק דין

בפניי שני ערעורים, אשר הדיון בהם אוחד.

בעמש"מ 6813-11-13, הגישה המדינה ערעור על גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים. מאידך, בעמש"מ 10535-11-13, הגישה הגב' אביגיל זרביב (להלן: "גב' זרביב"), הודעת ערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין של בית הדין למשמעת.

הרקע לערעור הינו, פסק דינו של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בירושלים מיום 3.7.13, אשר הרשיע את גב' זרביב בחלק מהעבירות שיוחסו לה בקובלנה.

ביום 7.10.13 גזר בית הדין המשמעתי את דינה של גב' זרביב.

הגב' זרביב שימשה כיועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות כ-16 שנה.

בהכרעת דין ארוכה ומנומקת היטב, שהשתרעה על פני 67 עמודים, הורשעה גב' זרביב בכך שנהגה לפנות אל מזכירותיה בביטויים שאינם הולמים עובד מדינה, תוך שהיא מכנה אותן בכינויי גנאי, צועקת עליהם, מדברת אליהן בבוטות, גם בנוכחות עובדים אחרים. בית הדין קבע, כי כינויי הגנאי הופנו כלפי המזכירות לי הרוש וסיגל אלמקאיס, וכללו ביטויים כמו: "טיפשה", "מפגרת", "מטומטמת".

בית הדין זיכה את הגב' זרביב מהעבירה של השריית אווירה של פחד וטרור שיוחסה לה באישום הראשון וכן נמנע מלהרשיע את הגב' זרביב בגין שתיים מהאמירות שיוחסו לה כלפי המזכירות סיגל אלמקאיס ודורית ממן.

בנוסף, הרשיע בית הדין את הגב' זרביב באישום השני בניצול לרעה של העובדות הכפופות לה לצרכים פרטיים, כגון הקלדות מסמכים ותשלום חשבונות.

באישום השלישי הרשיע בית הדין את הגב' זרביב בכך, שקיבלה אישורי חניה במשך שנתיים, לצרכיה הפרטיים מהחברה לפיתוח הרובע היהודי, תוך ניצול מעמדה כיועצת המשפטית של רשות החברות ותוך שהיא מעמידה עצמה בניגוד אינטרסים.

בגזר דין שהשתרע על פני 21 עמודים, החליט בית הדין להטיל על הגב' זרביב את אמצעי המשמעת הבאים:

א.נזיפה חמורה.

ב.העברה לאלתר מתפקידה כיועצת המשפטית של רשות החברות (נקבע, כי הגב' זרביב תועבר מהתפקיד האמור לכל תפקיד אחר בשירות המשפטי ההולם את כישוריה וניסיונה).

ג.הורדה בדרגה אחת למשך שנתיים.

ד. פסילה לכל תפקיד ניהולי למשך שנתיים (הגב' זרביב תיפסל לכל תפקיד ניהול שיש בו אחריות על צוות עובדים במשך שנתיים).

מכאן, כאמור, שני הערעורים שבפנינו, כאשר המדינה מבקשת להחמיר בעונש ואילו הגב' זרביב מבקשת לזכותה מהעבירות בהן הורשעה ולחילופין להקל בעונשה.

לאחר ששמעתי באריכות את טיעוני באי כוחה של הגב' זרביב, נעתרו באי כוחה להצעתי וויתרו על טענותיהם לעניין הכרעת הדין.

בנסיבות אלה, עלי לדון בטענות הצדדים לעניין העונש.

המדינה ביקשה לגזור על הגב' זרביב נזיפה חמורה; פיטורין לאלתר תוך תשלום פיצויי פיטורין; הפקעת משכורת קובעת; פסילה לצמיתות לכל תפקיד במשרד האוצר; פסילה ממילוי כל תפקיד ניהולי למשך 10 שנים; ופסילה לשירות המדינה למשך 5 שנים.

המדינה טענה להעדר הלימה בין חומרת המעשים בהן הורשעה גב' זרביב לבין העונש שהוטל עליה וכי אין בגזר הדין משום הרתעה מספקת וזאת גם בשים לב למעמדה הבכיר של הגב' זרביב ולפגיעה שנגרמה לעובדות הכפופות לה.