מדינת ישראל נ' זמאץ(אסיר)

גזר דין

הנאשם יליד 1978, הורשע על פי הודאתו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של נסיון לתקיפה סתם ועבירת איומים, על פי עובדות האישום הראשון המתוקן, ובעבירה של איומים והיזק בזדון על פי עובדות האישום השני המתוקן, ובאופן שביום 21.7.09 בשעה 20:00 או בסמוך לכך בעת שאמו של הנאשם שהתה ברחוב, הנאשם שם פעמיו לכיון המצאה, אחז בידו בקבוק משקה, התקרב לאם ואמר לה כי יהרוג אותה והשליך לכיוונה את הבקבוק.

ביום 28.7.09, בשעה 03:00 או בסמוך לכך, הנאשם התדפק על דלת ביתה של אמו, וביקש ממנה לפתוח את הדלת, ואמר כי ברצונו לישון. האם לא נענתה לקריאות בנה וכתוצאה מהאמור הטיח הנאשם אבנים בקירות הבית וצעק שיגמור עם כולם ויכנס לבית סוהר.

בטרם טענו הצדדים לעונש, נתבקש שרות המבחן ליתן תסקיר בעניינו של הנאשם.

התסקיר שהוגש לישיבת היום קשה. מהתסקיר עולה כי הנאשם רווק, התגורר לסירוגין בבית אמו עובר למעצרו, בבית חבר וברחוב.

הנאשם אינו דובר את השפה העברית הגם שנמצא בארץ כשמונה שנים, הנאשם אינו עובד, וחי מגמלת הביטוח הלאומי.

הנאשם רכש דירה עם עלייתו לארץ אולם בהעדר תעסוקה התקשה לעמוד בתשלומים והדירה נלקחה ממנו. אבדן הדירה נתפס על ידו כנקודת שפל וכביטוי לעומק ההתדרדרות במצבו והיותו חסר כל.

הנאשם מתקשה לבחון את התנהלותו ואת הרגלי צריכת האלכוהול שלו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם החל בשימוש באלכוהול עוד בהיותו נער באתיופיה ועם השנים העמיקה התמכרותו. הרגל זה עמד ברקע חילוקי דעות בינו לבין משפחתו. כיום הוא שותה בעת שמצבו הכלכלי מאפשר זאת, מעונין להמשיך לשתות ושולל בעייתיות בהקשר זה.

הנאשם חש עצמו דחוי ממשפחתו ואכן צויין בתסקיר כי בני משפחתו לא באו לבקרו ולא סיפקו לו את הציוד האישי לו נזקק כל אסיר.

שרות המבחן לא בא בהמלצה. שרות המבחן ציין כי הנאשם לא הביע מצוקה ולא הביע צורך בשינוי תפקודו והדגיש את חשיבות השימוש באלכוהול בחייו. הנאשם לא מוכן לקבל עזרה טיפולית או להשתלב בגמילה, ואינו קושר בין שתיית האלכוהול להתנהגותו האלימה.

לאור האמור, שרות המבחן לא בא בהמלצה.

במהלך הדיון, ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונש מאסר וכן עונש הצופה פני עתיד. בנוסף עתר להפעיל בעניינו של הנאשם את המאסרים המותנים מת.פ. 2104/07.

מנגד, ב"כ הנאשם הפנתה למצבו האישי הקשה, לעובדה שהנאשם לא מקבל כל תמיכה מבני משפחתו. בנוסף הפנתה לכך שלתחושת הנאשם המחלוקת בין הנאשם לבני משפחתו נסבה סביב העובדה שאמו של הנאשם לקחה לטענתו כסף אשר קיבל מהביטוח הלאומי ומסרבת להחזיר לו, כסף אשר אם היה בידי הנאשם, הדבר היה מסייע לו בחייו היום יומיים.

ב"כ הנאשם טענה שהגם שלחובת הנאשם מאסרים על תנאי, היא עותרת לדון אותו במידת הרחמים.

שקלתי את טעוני הצדדים.

שקלתי את האמור בתסקיר שרות המבחן.

עסקינן בנאשם אשר לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות, כמו כן במסגרת הרשעותיו הקודמות הורשע הנאשם בעבירה של איומים ובעבירה של היזק לרכוש במזיד .

עסקינן בנאשם אשר לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 12 חודשים מת.פ. 2104/07 של בית משפט השלום ברמלה בגין עבירת אלימות למעט איומים, וכן לחובתו מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, בגין עבירת איומים.

עסקינן בנאשם אשר לא למד לקחו, חרף העובדה שריצה עונש מאסר וחרף המאסרים המותנים התלויים על צווארו. כמו כן עסקינן בנאשם אשר אינו מעונין לקבל עזרה מהגורמים המטפלים ומכור לטיפה המרה.