מדינת ישראל נ' זכרייב(עציר)

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת אכיפה בררנית וטענה מקדמית של "הגנה מן הצדק".

לטענת המבקש-הנאשם, יש להורות על ביטול כתב האישום הרביעי המייחס לו עבירות של גניבת רכבים ומסחר ברכב גנוב בניגוד לסעיפים 413 ב (א) + (ב) וכן סעיף 413י"א לחוק העונשין. לטענת המבקש, התנהלות המשטרה הינה בבחינת אכיפה בררנית של החוק וחקירה מגמתית וסלקטיבית היות והמבקש הינו היחידי שהועמד לדין בפרשה, על אף ששלושת מפעילי הגרר בפרשה נחקרו תחת אזהרה כחשודים אך לא הוגש כנגדם כתב אישום. נטען כי בהתאם לכתב האישום, ביום 16/8/12 הזמין המבקש גרר והעביר באמצעותו שני רכבים לכפר ברטעה שם נמכרו לפירוק וחלקים בתמורה לתשלום בסך 1,800 ₪. בחקירתו מיום 23/10/12 הודה המבקש כי הבחין בעת נסיעתו בחדרה בשלושת הרכבים העזובים ומלאי האבק כהגדרתו ובאופן אקראי איתר מספר טלפון של גרר והזמינו למקום שם טען בפניו כי "איבד את מפתחות הרכב". נטען כי מפעיל הגרר ביצע את ההובלה ומכר את הרכבים לבעל המוסך בתמורה לחלקי חילוף ולפירוק. נטען כי המבקש ביצע עימות מול המעורבים וזיהה עצמו בתמונות יחד עם האחרים. הוא טען את טענתו בחקירתו אך הוחלט במשטרה לזמן את המעורבים לחקירה תחת אזהרה בחשד לגניבת רכב ומסחר ברכב גנוב. עוד צוין כי המאשימה הציגה לחומר הראיות זכרון דברים כתוב בכתב יד בו צולמה תעודת הזהות של המבקש שחתם עליה, המלמדת על הסכם שנכרת בין הצדדים "לעסקת המכר", לרבות המחיר ששולם בגינה. לטענת המבקש, לא ברור מדוע בחרה המשטרה להאמין לו כאשר טען ש"בעל הגרר חף מפשע ואני הצלחתי לשקר עליו שזה מכונית שלי וזהו", היות והמשטרה לא האמינה ליתר טענותיו בנוגע לכל פרטי האישום. נטען כי באישום הרביעי נחקרו ארבעה חשודים תחת אזהרה שהפכו במועד הגשת כתב האישום מחשודים לעדי תביעה. הנאשם הפנה לעדותו של מחמוד מחאגנה הגרריסט שטען כי אדם בשם נאצר סיפר לו כי יהודי מחדרה אמר שיש לו שני רכבים להעביר לברטעה והוא גרר אותם. לטענת המבקש, ברור כי קשירת הקשר והתכנון המוקדם נעשה בין נאסר למחמוד שפועלים יחד בדרך שבשגרה ולא פרי יוזמתו של המבקש. עוד הפנה המבקש לעדות העד שם טען כי נאסר מסר לו שהכל מסודר והוא עשה חוזה עם הבחור וכי אין לו היכרות מוקדמת עם המבקש. המבקש אף הפנה לחקירתו השנייה של העד שם נשאל האם זה לא מוזר שתוך שבועיים נמכרו לו שלושה רכבים על ידי אותו בחור והשיב-"מה אכפת לי, מתקשר אליי אני עושה את ההובלה ומקבל את הכסף. מצידי שימכור גם עשר מכוניות". נטען כי דבריו מעידים על אופיו וכוונותיו והדבר הופך אותו לשותף פעיל לביצוע העבירה, שעה בה לא בחן את שאלת הבעלות, עובר לביצוע גרירת הרכבים. עוד הפנה המבקש לחקירתו של אחמד מחאג'נה מיום 22/1/12 שם אישר כי היה בקשר עם הגרריסט ועסק לפרנסתו בקניית רכבים לפירוק לחלקים. לטענת המבקש מדובר באירוע שרובו ככולו בוצע במשותף כאשר לכל אורכו נמצאו כל המעורבים יחדיו בצוותא, כל אחד מונע מאינטרסים כלכליים אישיים ואולם לא ניתן היה להשלים את העבירה אלא בשילוב כל המעורבים. עוד נטען כי הגרריסט ובעל המוסך עוסקים למחייתם בגרירת רכבים ורכישתם לצרכי מסחר ושומה עליהם לבדוק את רישיונות הרכב כתנאי מקדים ומהותי לביצוע העסקה. נטען כי אין ב"עצימת העיניים", "אדישות" או "תמימות" כדי לצאת ידי חובה ולפטור אותם מהדין. נטען כי העמדת המבקש בלבד לדין מקימה תחושה קשה של אפליה פסולה וכי מעשי האחרים בפרשה אינם חמורים פחות ממעשי המבקש. נטען להפליה "גנרית" הפוגעת בכבוד האדם (בג"צ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב (3), 630). עוד נטען כי הזכות לשוויון היא מהחשובות שבזכויות האדם והוצגה פסיקה בהקשר. נטען כי התנהלות המשטרה מעוררת תמיהות רבות ומעלה שאלה עקרונית האם המדיניות שננקטה היא רק בשל היות המעורבים אנשי מקצוע מוגדרים שעוסקים בתחום הרכבים. נטען כי עומדת למבקש טענת "הגנה מן הצדק" לפיה מסמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נטען כי התנהלותה הבררנית של המאשימה מגיעה עד כדי התנהגות בלתי נסבלת של הרשות ו'או התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה ומטעם זה יש להורות על ביטול כתב האישום. עוד הובאה פסיקה בנוגע להפליה פסולה ועקרון השוויון ונטען כי העמדה לדין הנגועה בהפליה פסולה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

2. המאשימה בתגובתה טענת כי עקרון השוויון בא לשרת מטרה של השגת תוצאה צודקת, כאשר לא השוויון ה"טכני" או ה"פורמאלי" הוא הראוי להגנה אלא השוויון המהותי, השוויון בין השווים (בג"צ 528/88 אליעזר אביטן נ' מנהל מקרקעי ישראל). נטען כי לא ניתן לטעון כי המבקש, אשר הודה במיוחס לו, בעוד שהחשודים האחרים אשר כנגדם לא היו ראיות והמבקש אף הרחיק אותם מביצוע העבירות בהודעותיו, הם שווים. מכאן, נטען שאין באי העמדתם לדין אכיפה בררנית או חוסר שוויון. לטענת המאשימה, הכלל הוא כי התביעה תגיש כתב אישום כנגד חשוד כאשר ישנן ראיות מספיקות לאישום והמבחן הראוי שינקוט התובע הוא מבחן האפשרות הסבירה להרשעה (בג"צ 2534/97 ח"כ יונה יהב נ' פרקליט המדינה, פ"ד נא (3), 1). עוד נטען כי התערבותו של בית המשפט בשיקול הדעת של רשויות התביעה בדבר חומר ראיה תהא מצומצמת ותתאפשר רק מקום בו העמדה בדבר משקל הראיות תהא בלתי סבירה בעליל ובאופן קיצוני (בג"צ 4190/05 נעים נ' פרקליט המדינה (טרם פורסם 12/9/06, שפטל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מג (4), 356).

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק המוצגים הרי שדין הבקשה להידחות. החלטת המאשימה שלא להעמיד לדין את המעורבים האחרים בפרשה נובעת מהשערתה כי לא ניתן יהא להרשיעם בהעדר ראיות מספקות. הכחשת יתר המעורבים בפרשה, בצירוף אמרות המבקש ביחס אליהם ולמודעות שלהם ביחס לביצוע העבירות, מסכלת את האפשרות להוכיח את היסוד הנפשי בביצוע העבירה ולעמוד במבחן האפשרות הסבירה להרשעה. מעיון בהודעותיהם של מחמוד מחאגנה ואחמד כאבר מחאגנה עולה כי שניהם טענו שהמבקש הציג עצמו כמי שרוכש רכבים לפירוק וכמי שהרכבים שייכים לו. הם אף זיהו את המבקש בתמונות שהוצגו להם ושללו היכרות מוקדמת עימו. עוד אציין כי העובדה שבעל המוסך טרח לערוך עם המבקש זיכרון דברים ודרש ממנו לצלם העתק מתעודת זהותו מעידה על כך שאין המדובר בעבירה בצוותא וכי לא היה שיתוף פעולה בין הצדדים אלא ביצוע עסקה. לא כך לגבי המבקש אשר הודה במיוחס לו ואף טען בחקירותיו כי המעורבים האחרים כלל לא היו מעורבים במעשים או לא מודעים להם כדבריו- "בעל הגרר חף מפשע ואני הצלחתי לשקר עליו שזה מכונית שלי וזהו". הוא אף ציין כי טען בפניו ש"איבד את מפתחות הרכב" ובדבריו הרחיק את יתר המעורבים בפרשה מביצוע העבירה או נטילת חלק בה. יוער כי לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש בטענתו לפיה הוא מלין על כך שחוקרי המשטרה בחרו להאמין לגרסתו, להבדיל מחקירות אחרות בהן טענו כי הינו משקר. בנסיבות ולאור האמור לעיל, אינני מוצא פגם בהתנהלות המאשימה. ההחלטה להעמיד את המבקש לדין אינה נגועה בהפליה פסולה ואינה מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. זאת ועוד, אין מדובר בהתנהלות בלתי סבירה בעליל ובאופן קיצוני המצדיקה התערבות של בית המשפט בשיקול הדעת של רשויות התביעה. מכאן, דין הבקשה להידחות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: