מדינת ישראל נ' זכות ואח'

גזר דין לנאשם 1

כתבי האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות איומים ופציעה בנסיבות מחמירות בצוותא. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 21.8.09 בשעה 22:00, לאחר שאחיו הבכור של הנאשם, אשר הואשם יחד איתו ומשפטו הסתיים זה מכבר, סטר לאנטוני בנישו ואיים עליו בכך שדרך את אקדחו וכיוון אותו לראשו של אנטוני, דקר הנאשם בסכין בעכוזו וברגלו של שרלס בנישו ובהמשך דקר אף את אנטוני בעכוזו. כתוצאה מכך נגרמו לשרלס פצע בעומק 2 ס"מ בעכוז ופצע שטחי באורך 2 ס"מ בירך, ואילו לאנטוני נגרם פצע דקירה בעומק 3 ס"מ. במסגרת ההסדר, נמחק האישום השני בו יוחסה לנאשם עבירת תקיפה נוספת.

הנאשם צירף תיק נוסף: ת.פ. 2505/09 של בית משפט השלום בכפר סבא, במסגרתו הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בו יוחסה לו עבירה של תקיפת שוטר בכך שביום 16.9.09 בשעה 13:00 לערך, ירק בפניו של תובע משטרתי שמילא תפקידו בבית משפט השלום בנתניה.

תסקיר שירות המבחן:

בהתאם להסדר שגובש בין הצדדים ולאור גילו הצעיר של הנאשם, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בטרם נשמעו הטיעונים לעונש. מהתסקיר שהוגש לעיוני עולה כי מדובר בבחור צעיר כבן 20, אשר אין לחובתו הרשעות קודמות בפלילים. הנאשם הנו השלישי מבין 4 אחים, ושני הוריו סובלים מליקויים בריאותיים ממשיים.

בילדותו ולאורך שנות התבגרותו סבל גם הנאשם עצמו מבעיות בריאותיות, אשר השפיעו לרעה על מצבו החברתי ותפיסת הערך העצמי שלו. בשל אותם ליקויים אף לא גויס לצבא לאחר שהשלים 12 שנות לימוד. בשנים האחרונות היה נתון בחוסר אוריינטציה ולא השתלב במסגרת תעסוקתית או השכלתית קבועה.

מהתסקיר עולה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות והביע חרטה על מעשיו. על פי דבריו בפני קצין המבחן, התרחש האירוע המפורט בכתב האישום בעקבות קטטה שהתפתחה כמה שבועות קודם לכן בינו לבין אחד מהאחים בנישו. במפגש נוסף שהתרחש בינו לבין בני אותה משפחה, הוא הושפל וספג סטירה ועל כן, משנקבע מפגש שלישי, הביא עמו את אחיו הבכור, שהיה בעבר מעורב בפלילים. הנאשם הביע צער וביטא הבנה לפיה היה עליו לפנות לעזרת המשטרה ולא לנקוט באלימות.

לאחר שחרורו של הנאשם למעצר בית, הושם הנאשם בפיקוח מעצר של שירות המבחן, במסגרתו השתתף במפגשים קבוצתיים וקצין המבחן התרשם מרצונו לשתף פעולה. במהלך אותם מפגשים, ביקש הנאשם ליצור הליך של גישור, הידברות ופיצוי מול המתלוננים, אך השירות הגיע לכלל מסקנה כי מקרה זה אינו מתאים להליכי גישור, ועל כן לא ננקטו הליכים מעין אלה.

לסיכום חוות הדעת, ציין קצין המבחן את התרשמותו לפיה הנאשם אינו מחזיק במטען ערכי עברייני, על אף מעורבותו בעבירות החמורות בהן הורשע. כמו כן התרשם כי הנאשם יוכל להיתרם מקשר טיפולי וכי במסגרת צו מבחן ישותף בסדנא העוסקת באלימות. עוד המליץ כי ככל ששוקל בית המשפט הטלת עונש מאסר, ראוי להמירו בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים:

לנוכח חומרת מעשיו של הנאשם, טענה התביעה כי המלצת שירות המבחן אינה הולמת ואינה מבטאת די הצורך את ההכרח בהשתת עונש חמור ומרתיע. התביעה הדגישה בטיעוניה כי מדובר בעבירות אלימות חמורות, במהלכן דקר הנאשם את שני המתלוננים באמצעות סכין, וחבל בהם במספר מקומות. כמו כן הזכירה כי הנאשם הורשע אף באחריותו לעבירת האיומים באקדח שביצע אחיו, לאחר שחיזק את ידו של האח בעצם נוכחותו במקום, ואז "השלים את המלאכה" באמצעות הסכין. עוד הזכירה ב"כ המאשימה את התיק הנוסף שצורף, אשר במסגרתו הורשע הנאשם בכך שירק על תובע משטרתי בין כותלי בית המשפט. גם עבירה זו חמורה כשלעצמה ומעידה על תעוזה, העדר מורא מפני הדין וזלזול בגורמים האמונים על אכיפת החוק.

התובעת המלומדת הפנתה אף לגזר הדין שניתן בעניינו של אחיו הבכור של הנאשם, אשר נכח במקום, איים באקדח דרוך על אחד המתלוננים, וחיזק את ידו של הנאשם במעשי הדקירה. בעניינו של האח כיבדתי הסדר טיעון שנכרת בין הצדדים וגזרתי על הנאשם, שהוחזק במעצר עד לתום ההליכים, 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. בהתחשב בכל אלה, על אף גילו הצעיר של הנאשם והעדרו של עבר פלילי כלשהו, עתרה התביעה להטלת עונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשני המתלוננים.

הסנגורית המלומדת לא התכחשה כלל לחומרת העבירות, אך ביקשה לאזן בין מעשיו החמורים של הנאשם לבין השיקולים כבדי המשקל לקולא, באופן שלא יביא להשבתו לבית האסורים. בטיעוניה הדגישה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות: את גילו הצעיר, את העדרן המוחלט של הרשעות קודמות ואת פגיעתם הקשה של הליקויים הבריאותיים מהם הוא סובל במצבו הפיזי ובדימויו ובטחונו העצמי.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי במהלך האירוע הוא היה נתון תחת השפעתו הדומיננטית של אחיו הגדול, אדם בעל עבר פלילי מכביד, אשר היה מצויד באקדח. אמנם אין בכך כדי להפחית מאחריותו למעשים, אך נתונים אלה מסבירים את הרקע להתרחשויות ומעידים על יחסי הכוחות ועל חלקם של כל אחד מהנאשמים.

באשר לכתב האישום שצורף, ציינה הסנגורית כי מדובר באירוע אשר התרחש במהלך דיון סוער בעניין הארכת מעצרו של הנאשם, במהלכו איבדה אמו של הנאשם את הכרתה, מתוך המצוקה הרבה בה הייתה שרויה. על רקע זה צעק הנאשם כי ברצונו להתאבד ואף תקף את התובע ביריקה, מבלי שהיה מודע לכך שמדובר באיש משטרה.

לצד כל אלה חזרה ב"כ הנאשם והדגישה את ממצאי שירות המבחן, לפיהם אין מדובר באדם אלים או במי שאימץ דפוסים עברייניים, אלא בבחור צעיר, שהביע חרטה כנה, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ואף נמצא מתאים להמשך טיפול במסגרת זו. כמו כן הזכירה כי הנאשם ישב במעצר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במשך חודשיים תמימים, עד ששוחרר על ידי בית המשפט בהתאם להמלצת שירות המבחן, ומאז, מזה למעלה משנה שהוא נתון במעצר בית מלא בבית הוריו. הנאשם אף הודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים והצדדים. בנסיבות אלה, די יהיה, לטענת הסנגורית, בהטלת 6 חודשי מאסר נוספים לריצוי בעבודות שירות, לצד פיצוי וצו מבחן, על מנת להקים ענישה ראויה.

עובר לטיעוני ב"כ הצדדים, שמעתי גם את דבריהם הנרגשים של הורי הנאשם, אשר עתרו בכל לשון של בקשה שלא להטיל על הנאשם תקופת מאסר נוספת. ההורים ציינו את הקשיים הרבים עמם התמודד הנאשם בעבר, ואת הזעזוע שגרמה להם מעורבותו במעשים המפורטים בכתב האישום. עוד ציינו את תגובתם הקשה והבלתי מתפשרת כלפי בנם, בכך שמנעו ממנו לצאת מתחומי הבית במהלך כל השנה האחרונה. לבסוף שמעתי גם את דברי הנאשם עצמו, אשר הביע חרטה מעומק הלב בגין העבירות שביצע בשני כתבי האישום וביקש רק שלא לשוב אל בין כותלי הכלא.

דיון והכרעה:

מעשיו של הנאשם מופלגים בחומרתם. ביחד עם אחיו הבכור פגש הנאשם במתלוננים, וחיזק את ידו של האח בעת שזה סטר לאחד המתלוננים, דרך את האקדח שאחז בידו, כיוון אותו לעבר ראשו של אותו מתלונן, ואמר לו "אתה מת, אתה מת". אלא שהשניים לא הסתפקו במעשי איום קשים אלה, והנאשם נטל לידו סכין, באמצעותו דקר את שני המתלוננים וגרם להם לפצעים ולחבלות. המדובר בביטוי מובהק של "תת תרבות הסכין", אשר למרבה הצער הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה וחמורה, ומחייבת עמידה על מדיניות של "אפס סובלנות" מצידן של רשויות אכיפת החוק, ובכלל זה אף מצידם של בתי המשפט.