מדינת ישראל נ' זיתון(עציר)

החלטה

זו החלטה לבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בתיק 7165-07-11 (להלן התיק העיקרי).

בתיק העיקרי מואשם המשיב כי ביום 4.7.11 בבאר שבע נהג בקטנוע בהיותו פסול מלנהוג, בלתי מורשה לנהוג כלל על רכב זה, ללא רשיון נהיגה בתוקף משנת 1993 וללא ביטוח בתוקף.

המשיב החזיק ברשיון נהיגה משנת 92' ועד 10/93. הוא "הצליח" לצבור לחובתו לא פחות מ- 12 הרשעות קודמות, ביניהן 8 אחרי פקיעת הרשיון ו- 5 בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה, בהן הוטלו עליו פסילות מלקבל ולהחזיק רשיון נהיגה בפועל.

ביום 9.6.11 הודיע לו שוטר כי הוא פסול מלנהוג בתיק ת. (ב"ש) 5816/04 לתקופה של 6 חודשים וכי אסור לו לנהוג.

יש להוסיף כי בניגוד לגירסאת המשיב בחקירה, הוא נידון בתיק ת. (ב"ש) 1480/05 בנוכחותו לעונש פסילה נוספת של 8 חודשים בפועל ואם לא דאג להפקיד רשיון נהיגה או תצהיר, הוא עדיין בפסילה.

למשיב גם עבר פלילי רב, החל מ- 93' ועד עכשיו, הכולל הרשעות בגין עבירות רכוש, סמים, הפרת הוראה חוקית, גרימת נזק לרכוש, אלימות בריחה ממשמורת, הפרעה ותקיפת שוטרים בגינם נידון לא פחות מ- 10 תקופות של מאסר בפועל ואפילו ביום ביצוע העבירה היה באמצע ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות (עבודה תחת פיקוח לפי הגדרת ב"כ המשיב).

נוכח כל המובא לעיל, והסכנה הטמונה ממעשיו של המשיב, סבורה המבקשת שיש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ב"כ המשיב טוען כי הכל בגדר חשדות, אין ראיה להוכיח כי הוא בפסילה, לחילופין גם אם נודע לו על הפסילה, הוא לא קיבל פרטים מלאים על כך ולא הבין משמעות הדבר.

עוד בא ב"כ המשיב עם טרוניה כנגד המשטרה בכך שלא עשה דבר כדי להודיע למשיב על הפסילות.

ב"כ המשיב טוען כי בהנחה שאכן קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, אין נוהגים להורות על מעצר אלא לעתים רחוקות ביותר בעבירות תעבורה, וניתן להסתפק בחלופה תוך "העדפת פגיעה מינימלית בחירותו".

דעתי אינה כדעת ב"כ המשיב, קיימות ראיות לכאורה "טובות" נגד המשיב, שהכחיש בחקירתו כי בכלל נהג על הקטנוע, ישנם דו"חות מפורטים של השוטרים שהבחינו בו רוכב על הקטנוע ואף עצרו אותו במקום.

מעבר לכך, יש ראיות מסיעות נוספות למכביר בתיק החקירה שאין צורך לפרטם בהחלטה זו.

לא רק שהמשיב נוהג ברכב שלעולם לא היה מורשה לנהוג בו, אלא אין הוא מחזיק רשיון נהיגה תקף זה 18 שנה, אין זה מונע ממנו מלהמשיך לנהוג והכל כאשר נודע לו על הפסילה פחות מחדש לפני כן וזאת בנוסף לפסילה שהוטלה עליו כאמור בתיק ת. 1480/05 בנוכחותו, כפי שצויין לעיל והכל כאשר הוא בעיצומו של ביצוע עבודות שירות.

במצב עניינים זה, הנני סבור כי מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו ומקימה עילה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

הנני להפנות להחלטת כב' השופטת יפה כץ ב-ב.ש. (מחוזי באר שבע) 2314/02 מ"י נ' בן ישי וכן ערר (מחוזי באר שבע) 29291/02/11 מ"י נ' נ' בסרייב וכן בש"פ 5424/10 (בית המשפט העליון) בענין עודה זנון , בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מ"י בו נקבע כי גם אם מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה "אינו שכיח", יש נסיבות שיש להצדיק המשך מעצרו עד תום ההליכים במקרים המתאימים.

מכלול המעשים מראה כי החובה להחזיק ברישיון נהיגה כחוק ולכבד את עונשי הפסילה שהוטלו עליו אינה "מחייבת" את המשיב, כאשר לפחות בעת ביצוע עבודות השירות, שומא שיזהר לא להפר את החוק והניסיון לתאם גרסא עם חברו, רק מוסיף לחומרת המעשה.

הנני קובע אפוא כי שירות המבחן יבדוק לעומק אם ניתן להסתפק בחלופה למעצר, אם ניתן לתת אמון למשיב שיכבד החלטת בית המשפט ואם הערבים שהוצעו מסוגלים לנטרל את מסוכנתו של המשיב ולפקח עליו.

מודגש כי אין בהמלצת שירות המבחן כדי לחייב את בית המשפט ועדיין יהיה על בית המשפט להחליט באם ניתן לייחס למשיב אמון שאכן יכבד את החלטת בית המשפט. מאחר ונקבע כי "שחרור בערובה" הוא מאין חובת אמון בין בית המשפט לבין מי שמשוחרר בערובה ראה ( בש"פ 9701/06 מ"י נ' סלים אלאסד)

אני מורה איפוא על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת.