מדינת ישראל נ' זיפ

החלטה

1.לפני בקשה שנייה להארכת מעצרה של החשודה עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום 30.10.2010 בשעה 20:25 , ומעצרה הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודה ובא-כוחה, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרה של החשודה למשך 2 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודה חשד בדבר ביצוע עבירות של גניבה, בכך שביום 23.10.2010, גנבה מחנות "רולקס שאוו" במלון "רויאל גארדן" באילת, טבעת בשווי של 19,692 ₪, ניסתה למכור אותה בחנות אחרת משם גנבה שעון מספר ימים קודם, וכן החשודה דרושה לחידוש הליכים במספר תיקים.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש, העלמת ראיות והתחמקות מהליכי שפיטה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודה ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה.

אומנם מדובר בעבירת גניבה, יחד עם זאת – נסיבותיה אינן קלות. מדובר בעבירה שמבוצעת עם תחכום, תוך כדי שהחקירה התקדמה בצורה משמעותית, וכן מדובר במספר עבירות גניבה נוספות. במצב דברים זה יש לקבל את הבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודה עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותה של החשודה, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרה של החשודה עד ליום 03.11.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה והדו"ח הסודי מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: