מדינת ישראל נ' זילצוב(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שאוחז שני אישומים שונים כאשר על פי המתואר באישום הראשון ביום 1.2.12 בשעה 02:00 או בסמוך לכך התפרץ לדירה במצפה רמון על ידי כך ששבר את חלון סורג הסלון ונכנס דרכו וגנב שני מכשירי מחשב ניידים פלאפון ומודם אלחוטי.

על פי האמור באישום השני, בהמשכו של אותו לילה בשעה שתיים וחצי לערך גנב המשיב מכונת כביסה של המתלונן אליהו קיבלקו אשר היתה מצויה בחדר המדרגות בבניין שברחוב נחל גרופית במצפה רמון גם כן.

לאחר שהמתלונן הבחין ברעשים יצא לקראת המשיב ודרש ממנו להחזיר את מכונת הכביסה והמשיב עשה כן.

במעמד זה, המשיב אף הוציא את הרכוש שגנב כאמור באישום הראשון, לרבות חפץ שהכיל סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.99 גרם וביקש ליתן אותם למתלונן.

בהמשך המתואר לעיל, המתלונן נכנס לביתו אולם למשמע רעשים יצא שוב לחדר המדרגות והבחין בשנית. על פי המתואר בסעיף 7 המשיב עזב את המקום, חזר אליו כשהוא מצויד בסכין ארוכת להב ואיים על המתלונן על ידי כך שאמר לו שהוא יקרע אותו וזאת בכוונה להפחידו.

המתלונן ניסה להוציא את הסכין מידיו של המשיב אולם המשיב פצע אותו על ידי כך שדקר אותו בסכין בזרוע ידו הימנית וכן בכף ידו לרבות שריטות שטחיות ונפיחות בשוק שמאל.

במהלך הדיון שבפני הסכים בא כח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה וזאת למעט תאור הסכין אשר לפי מה שמסר המתלונן היתה באורך של כ-20 ס"מ ואילו על פי חומר הראיות המדובר בסכין יפנית.

בא כח המשיב עותר לבית משפט כי המשיב ישלח לתסקיר במסגרתו תבחן השמתו בחלופה טיפולית שתתן מענה לבעיות האלכוהול והסמים ממנה הוא סובל ואשר מהווים את הכח המניע לביצוע מעשיו ולחילופין עותר לשחרורו למעצר בית מלא אצל אמה של חברתו לחיים של המשיב.

מנגד, בא כח המבקשת מפנה לחומרה יתרה מצד מעשיו של המשיב, לעברו הפלילי המכביד, ועותר למעצרו עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועברתי על חומר החקירה שהובא לעיוני לא מצאתי לשלוח את המשיב או להורות על שחרורו לחלופה המוצעת.

עיון בכתב האישום אשר הלכה למעשה אין לגביו מחלוקת לראיות לכאורה (גם אם אקבל שמדובר בסכין יפנית ולא סכין אחרת) מלמד על מסוכנות רבתית הנשקפת מן המשיב הן כלפי רכוש הציבור והן כלפי בטחונו האישי.

כאמור המשיב פורץ על פי האישום הראשון אגב שבירת סורג החלון בסלון ונוטל משם רכוש רב ובעל ערך ומיד ממשיך משם ומנסה לגנוב מכונת כביסה מביתו של המתלונן.

לו היו מתמצים הארועים אך במתואר לעיל ניתן היה לומר כי מן המשיב נשקפת מסוכנות אך לרכושו של הציבור.

המשכם של הדברים מלמד על מי שאינו מציב שום גבולות להתנהגותו בין אם על ידי כך שמנסה "לרצות" את המתלונן בכך שמציע לו את שלל הגניבה באישום הראשון לרבות סם מסוכן, הן נוכח כך שגם לאחר שנתפס בכף שב ומחטט ברכושו של המתלונן וחמור מכך ועיקר העיקרים עוזב המקום, נוטל סכין חוזר אל המתלונן ופוצע אותו באמצעותה.

התנהגות שכזו מלמדת בעליל על העדר שליטה ומסוכנות רבתית.

אלא שבעניינננו המדובר במי שלחובתו, חרף גילו הצעיר מרשם פלילי מכביד ביותר. אציין כי בשנת 2000, במסגרת בית משפט לנוער הורשע המשיב בלא פחות מ-30 תיקים שרובם עבירות רכוש אך לא רק כאשר ניתן לראות גם עבירות של בריחה ממשמורת חוקית 3 פעמים והחזקת סכין למטרה לא כשירה.

לציין כי בית משפט לנוער הטיל על המשיב 18 חודשי מאסר במעון נעול.

בהמשכה של אותה שנה והפעם כבגיר הורשע הנאשם ב-10 תיקים שונים גם הם רובם ככולם עבירות רכוש ונגזרו על המשיב 18 חודשי מאסר בפועל.