מדינת ישראל נ' זילברברג(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפה סתם ואיומים, והוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

אין ספק כי קיימות ראיות לכאורה, ובכלל זה הודעותיה של אמו – קורבן העבירות, שמתארת כיצד תקף אותה וניסה לרצוח אותה, והודעות של הדודה התומכות בגירסת המתלוננת.

למעשה בהודעתו במשטרה המשיב הודה בחלק מהמעשים המיוחסים לו וקשר את עצמו לכולם.

ממילא קיימת עילת מעצר של מסוכנות הנובעת מאופי העבירות ומחומרת האיומים – איומים ברצח, אך עיקרה של המסוכנות היא על רקע עברו הפסיכיאטרי והשימוש באלכוהול, והשילוב בין שתיהם וכן עברו הפלילי הכולל עבירות בהרשעות סמים, אלימות ורכוש.

בישיבה הקודמת קבעתי כי על שירות המבחן להכין תסקיר מעצר כדי לבחון את האפשרות של שיחרורו לחלופה, והתסקיר שהונח בפני היום מעריך כי ללא גמילה במסגרת טיפולית, קיים סיכון גבוה להישנות התפרצויות אלימות בעתיד, ובהעדר חלופה ראויה, אין הוא ממליץ על שיחרור המשיב ממעצר.

למעשה ברור מהתסקיר כי שיחרורו לא רק שלא יתן מענה למסוכנות מבחינה אובייקטיבית, אלא השלכותיו על הרגשתה הסובייקטיבית של המתלוננת, שנאלצה בעבר לברוח מביתה, פשוטו כמשמעו, תהיינה קשות.

בנסיבות אלו, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט

ע.א.

הוקלד על ידי: ענבל אלקובי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: