מדינת ישראל נ' זיינולין(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעובדות כתב האישום בביצוע עבירות של כניסה למקום מגורים, גניבה {4 עבירות}, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב {3 עבירות}. עפ"י כתב האישום בתאריך 14/07/10 נכנס הנאשם לדירת המתלונן דרך חלון הכניסה הפתוח בעת שהמתלונן ישן וגנב מתוכה ארנק, תעודת זהות, כסף וכרטיס אשראי באמצעותו משך מחשבונו של המתלונן 4,000 ₪ .

לחובת הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים מת.פ 3868/07 שלום באר שבע.

בתאריך 24/11/10 ובטרם גזירת הדין החלטתי להורות על שחרורו של הנאשם לקהילה טיפולית לגמילה מאלכוהול.

הנאשם שהה בקהילה במשך כחודשיים ועזב את הקהילה על דעת עצמו בתאריך 2/02/11. בעקבות כך הנאשם נעצר ביום 31/05/11 והוגש כנגדו כתב אישום במסגרת ת.פ 2007-06-11 בגין הפרת ההוראה החוקית. בטרם הטיעונים לעונש הנאשם צירף תיק זה, הודה והורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

לחובת הנאשם רישום פלילי מכביד בעבירות רכוש, התפרצויות ואלימות בגינן ריצה מספר מאסרים ושכאמור לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים, בגין הרשעתו האחרונה בשנת 2009.

כפי העולה מתסקירי שירות המבחן הנאשם בגיל 25, רווק, אב לשני ילדים בגילאי 2-6, חווה בילדותו נטישה על רקע היעדרות אב, הוצא למסגרות חוץ ביתיות שהה במשפחות אומנה ובמספר פנימיות. הנאשם חווה חוסר יציבות, גדל עם חסכים רגשיים, ללא דמות מכוונת ומציבת גבולות, חבר לחברה שולית, התמכר לאלכוהול וניהל אורח חיים התמכרותי ועברייני. כאמור ניסיון שילובו בקהילה טיפולית לא צלח שכן הנאשם עזב את הקהילה בחלוף כחודשים ובטרם הטיעונים לעונש.

במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר וכן מאסר על תנאי מרתיע, קנס, פיצוי למתלונן וחתימה על התחייבות וזאת לנוכח חומרת העבירות,עברו הפלילי, התנהלות הנאשם ועזיבת הקהילה על דעת עצמו.

מנגד, ב"כ הנאשם עתר שלא להחמיר עם הנאשם. בטיעוניו הפנה לנסיבותיו האישיות, המשפחתיות, לנטילת האחריות, הודאתו ומאמציו להשתלב בהליך טיפולי. נטען כי הכספים שנמשכו מכרטיס האשראי נתפסו על הנאשם והוחזרו למתלונן. ביחס להפרה נטען כי הנאשם עזב את הקהילה על רקע רצונו לסייע כלכלית לגרושתו המגדלת את ילדיהם המשותפים ובכך למנוע הוצאתם מחזקתה על ידי שירותי הרווחה. הנאשם: הביע חרטה על מעשיו .

במסגרת ת.פ 25780-07-10 שהה הנאשם במעצר מיום 14/07/10 עד ליום 1/12/10.

במסגרת ת.פ 2007-06-11 נעצר הנאשם ביום 31/05/11 ומאז נמצא במעצר.

דיון

הנאשם מכור לאלכוהול וחרף גילו הצעיר צבר לחובתו מספר רב של עבירות מגוונות בתחום הרכוש והאלימות, במדרג הגבוה ובמדרג הנמוך, ואין במאסרים שריצה או במאסרים על תנאי שכנגדו בכדי להרתיעו. חרף ההזדמנות שניתנה לו לא השכיל הנאשם להשלים ההליך הטיפולי ובכך הפר לא רק את ההוראה החוקית אלא ובייחוד את האמון שניתן בו על ידי בית המשפט.

המדובר בנסיבות עושה ומעשה המצדיקות מדיניות ענישה ממשית ומרתיעה. על הנאשם להפנים כי רכוש הציבור אינו הפקר וכל ניסיון מצידו לפגוע ברכוש הציבור ילווה בתגובה שיפוטית מחמירה על רקע השלכות הנרחבות של ביצוע העבירות אותן מבצע. כניסה לדירה וגניבה מתוכה פוגעות בקניינו של האדם ובצורה החמורה ביותר בפרטיותו ובביטחונו האישי. מתפקידו של בית המשפט להוקיע ולהרתיע מפני ביצוע מעשים דומים ובמשנה תוקף כשעסקינן ברצידיביסט ששב ומבצע עבירות רכוש ואינו נרתע ממאסרים ומאסרים על תנאי, כפי הנאשם שבפניי.

בהעדר הליך טיפולי ועל רקע ניסיון העבר ועברו הפלילי, קיים חשש להישנות מערובות פלילית בתחום האלימות והרכוש.

נסיבותיו האישיות והמשפחתיות משניים וקודמים להם שיקולי גמול והרתעה.

יחד עם זאת, ובמסגרת מדיניות הענישה האינדיווידואלית יש ליתן המשקל לנסיבותיו שלקולא כמפורט בתסקיר שירות המבחן ביחס להיסטוריית חייו, משך תקופת מעצרו, גילו הצעיר, מצבו המשפחתי וכן לנטילת האחריות והודאתו בשני התיקים.

אופיין של העבירות, חומרתן, נסיבות ביצוען ועברו הפלילי של הנאשם, מחייבות ליתן משקל בכורה לאינטרס הציבור שבהתרעת הנאשם ואחרים כמותו, כשלנסיבותיו שלקולא יינתן המשקל ביחס למשך תקופת המאסר.

אשר על כן, לאחר בחינת מכלול השיקולים שפורטו לעיל, לקולא ולחומרה, העושה והמעשה, תסקירי שירות המבחן והפסיקה שהוגשה לעיוני, דן הנאשם כדלקמן:

1.12 חודשים מאסר בפועל.