מדינת ישראל נ' זיידפודים

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור של המשיב, באופן שמתבקשת אני להורות על ביטול הפיקוח הצמוד של מי מן הערבים בענינו של המשיב, כך שהמשיב יוכל לנוע בחופשיות בכל מקום, למעט בתחומי העיר ראשון לציון ותוך שמירה על איסור יצירת קשר והרחקה מהמתלוננת.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג, איומים ותקיפה.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים ולצידה הסכמה של התביעה לשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח.

בתאריך 27/09/10, לאחר שנקבעו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והתקיים דיון לגופה של בקשה, הורה בית המשפט על הקלה בתנאי השחרור של המשיב באופן שהותר לו לצאת את מעצר הבית בליווי מי מן המפקחים בתחומי הערים אופקים ובאר שבע והוזמן תסקיר מעצר אשר התבקש לבחון את תנאי השחרור של המשיב.

ביום 14/11/10 התקבל תסקיר מעצר שהמליץ לאפשר למשיב לצאת לכל מקום, למעט לתחומי העיר ראשון לציון, וזאת בפיקוח מי מן הערבים.

לאחר שהתקיים דיון, אימץ בית המשפט את המלצת התסקיר כך שתנאי שחרורו של המשיב הוקלו פעם נוספת והותר לו לצאת בכל יום בין השעות 07:00 ועד 21:00, לכל מקום, למעט לעיר ראשון לציון בפיקוח מי מן הערבים.

ב"כ המשיב טוען כי מאז מועד הדיון האחרון, התחדשו נסיבות המאפשרות עיון מחדש בתנאי השחרור באופן שבמסגרת הדיונים בהליך העיקרי תוקן כתב האישום בענינו של המשיב לקולא. המשיב הודה בכתב אישום מתוקן וענינו נשלח לקבלת תסקיר טרם הרשעה.

ב"כ המשיב טוען כי הסדר הטיעון המקל לצד העובדה כי המשיב שמר עד כה בקפדנות את תנאי שחרורו והצדיק את האמון שבית המשפט נתן בו, כמו גם העובדה כי המשיב נעדר עבר פלילי וכי הדיון בענינו אמור להתקיים לא לפני אפריל 2011, מלמדים כי בעת הזו יש להקל פעם נוספת בתנאי שחרורו, באופן שיותר למשיב לצאת בכל עת, ללא פיקוח, ובלבד שתשמר ההרחקה מהמתלוננת, ואיסור יצירת הקשר עימה.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה המבוקשת. לדבריה אך בנובמבר 2010 הורה בית המשפט על הקלה משמעותית בתנאי השחרור, אשר מלכתחילה לא היו מכבידים.

לדבריה, שינוי הנסיבות ככל שהוא קיים, וכפי שנטען על-ידי הסנגור בדמות הודיה בכתב אישום מתוקן, דוקא פועל לחובת המשיב באופן שבעת הזו חזקת החפות אינה עומדת לו ומסוכנותו הינה בגדר עובדה מוכחת.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, סבורני כי בכל הנוגע לטענה בדבר שינוי נסיבות, הצדק עם בא כוח המשיב.

הודיית המשיב בכתב האישום, הגם שבעת הזו מוציאה אותו מתחת כנפי חזקת החפות, מהצד השני מלמדת על לקיחת אחריות שיש בה לטעמי פן מפחית מסוכנות.

כשלצד זאת לוקחים בחשבון את העובדה כי כתב האישום תוקן לקולא, וכי הסדר הטיעון מקל באופן שהתביעה נאותה להסכים לקבלת תסקיר טרם הרשעה, הרי שיש בכך אינדיקציה משמעותית לכך שגם התביעה עצמה סבורה שאין המדובר בתיק שנסיבותיו מלמדות על מסוכנות ברף הגבוה.

משכך הם פני הדברים, הרי שקמה עילה לעיון מחדש בהחלטת השחרור.

כששוקלת אני את מכלול השיקולים, וביניהם כתב האישום, אשר מבלי חלילה להקל בו ראש, אנו מצוי ברף הגבוה של החומרה, בוודאי לאחר שתוקן.

את השמירה על התנאים במשך תקופה בת כ- 4 חודשים, את גילו המתקדם של המשיב, לצד העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא, ואת העובדה כי הדיון בענינו של המשיב אמור להתקיים לא לפני עוד כ- 5 חודשים, באה אני לכלל מסקנה כי ניתן להקל בתנאי שחרורו של המשיב ולצד זאת אף לשמור על שלומה ובטחונה של המתלוננת.

סוף דבר- ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין, אני מוצאת לנכון להעתר לבקשה ומורה על שינוי תנאי שחרורו של המשיב כדלקמן:

א.המשיב ישהה במעצר בית לילי בלבד, בין השעות 21:00 ועד 07:00 בבוקר שלמחרת.

ב.במהלך כל שעות היום, בהם המשיב אינו מצוי במעצר בית, יוכל לצאת ללא ליווי לכל צרכיו.