מדינת ישראל נ' זייד

הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של עקיפת רכב אחר כשהדרך לא פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה וגרימת סיכון נסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") בנוסף, מיוחסת לו עקיפת רכב אחר, תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצדו הימני קו קטעים, בניגוד לתקנה 47 (ה) (5) לתקנות.

בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי לא עקף במקום בו מסומן קו הפרדה רציף ולא סיכן רכב אחר במהלך עקיפה.

מטעם התביעה העיד עורך הדו"ח - רס"ר שלומי אסולין (ע.ת/1); מטעם ההגנה העיד הנאשם לעצמו ועדת הגנה – הגב' אסתר פרדה (ע.ה/1) .

סקירת פרשת התביעה:

ע.ת/1: שוטר מימת"א נגב. מטעם העד הוגשו: דו"ח על נסיבותיו (ת/1), סקיצה (ת/2) ודו"ח עיכוב (ת/3).

ע.ת/1 תיאר את נסיבות העבירה כדלקמן: "במהלך פק"ש במצב נסיעה שלי בניידת מס 13484 כחול לבן כאשר אני נע בנתיב ימני לכוון כללי לקיה חלפתי צומת הכפריה שבצומת שוקת וכאשר הגעתי לק"מ 16 ל-15, הבחנתי ברכב הנ"ל שהגיע בנסיעה בכוון הנגדי מכוון לקיה לשוקת כשהוא מבצע עקיפה בקו לבן רצוף כשמצידו השמאלי קו קטעים כמו כן נמדד ב-B3 אותו הפעלתי 114 קמ"ש בזמן העקיפה, כמו כן גרם לי לבלום ולסטות עם הניידת לשול הימני ויצר חיץ ביני לבין הרכב הנעקף ובמידה ולא הייתי יורד לשול הימני היתה מתרחשת תאונה חזיתית בוודאות ולציין כי הנ"ל עקף רכב פרטי וגם רכב זה משהבחין בסיכון הרב ירד גם הוא ימינה לשול הימני בכיוון נסיעתו, במקביל הבהבתי לרכב זה באורות החזית וסימן לעבור ביד שמאל מחוץ לחלון הנ"ל הבחין בי בלם מיד מהירותו וירד לשול הימני ונעצר במקום ביצעתי פרסה אליו, הנ"ל לבדו ברכב הוסברה מהות העבירה ואף הראתי לו ויזואלית כי במקום יש קו לבן שמצידו השמאלי קו קטעים ולא מצידו הימני, הנ"ל ישירות הודה בעבירה וביקש התחשבות, נוצר קשר עם מפקד השלוחה ביקש להגיע עימו לשימוע...." (ת/1 – דו"ח פעולה).

תגובתו הראשונה של הנאשם היתה: "אני מצטער שעקפתי ככה אתה צודק זה מסוכן אבל יש קו מקוקו ליד הקו הלבן, אני לא עקפתי בקו לבן לבן יש קו מקוקו לידו, תעשה טובה תתחשב בי אני המהנדס של עירית לקיה". הנאשם סירב לחתום על הדו"ח.

בחקירתו הנגדית, אישר העד כי העבירה בוצעה בקילומטר 15 ו-16.

לשאלת הסניגור איפה ביצע פרסה? השיב העד, באותם קילומטרים.

העד לא ידע להשיב לשאלה באיזה קילומטר מתחיל קו הקטעים ומה אורכו של הקו הרציף במקום.

לשאלה – איפה היית כשהבחנת בנאשם לראשונה? השיב כי היה בקילומטר 16 לכיוון 15.

לדברי העד, המפגש עם הנאשם היה באמצע בין קילומטר 16 ל-15.

לטענת העד, הנאשם בעת ביצוע עקיפה הגיע מולו.

לשאלת הסנגור – באיזה מרחק הוא היה ממך כאשר הבחנת בו לראשונה? השיב העד: "לא ציינתי מרחק אבל זה היה מספיק קרוב כדי לגרום לי לבלום את הניידת ולסטות לשול הימני וכך גם עשה הרכב הנעקף כדי למנוע התנגשות כלומר המרחק היה מאוד קרוב שגרם לשיקול דעתו של הנהג הסביר לבצע פעולת מנע" (פרוטוקול מיום 18/11/12 עמוד 5 שורות 6-10).

לשאלה – העקיפה בוצעה מולך, או שהתחילה לפני והסתיימה מולך? השיב העד: "ציינתי בת/1 שבנוסף לסיכון הרב שנגרם הרכב העוקף יצר חייץ ביני ובין הרכב הנעקף.המשמעות היא נסיעה במרכז הכביש כאשר מימין ומשמאל יש כלי רכב נוספים. מהלך העקיפה היה כשאני מימין והרכב הנעקף משמאלי" (פרוטוקול מיום 18/11/12 עמוד 5 שורות 29-32).

לגבי הרכב הנעקף, ציין העד כי ירד ימינה.

כשנשאל העד – איך אתה מסביר כי בפני הקצין הוא אומר – אני לא מודה בעבירה המיוחסת לי. איך שתי דקות לפני הוא מודה בפניך ? "מניסיוני הרב נהגים בשלב ראשוני מודים בעבירה או לחלופין מכחישים ומשנים דעתם מספר רב של פעמים מרמת השטח לרמת המשרד. לגופו של עניין אין סתירה מהותית בין הדברים שנאמרו לי לדברים שנאמרו לקצין. בדברי הנהג שרשמתי עולה מהכתוב שהנהג לא הבין את משמעות העקיפה בקו לבן שבצידו השמאלי קו קטעים, הוא רק אמר שהוא מצטער ושזה מסוכן אבל לטענתו טען שיש קו מקוקו ליד הקו הלבן" (פרוטוקול מיום 18/11/12 עמוד 6 שורות 12-18).

העד שלל את טענת ב"כ הנאשם לפיה, הנאשם טען כי לא עקף במקום זה אלא רק עצר שם.

לשאלה – היכן נרשם ת/1? השיב העד: "הסקיצה נערכה במקום וכך גם נסיבות הדוח. דוח העיכוב נרשם ככל הנראה בתחנה"(פרוטוקול מיום 18/11/12 עמוד 6 שורות 30-31).