מדינת ישראל נ' זידאת(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודיית הנאשם בפני אני מרשיעו בעובדות כתב האישום וכפועל יוצא בשתי עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952 ובעבירה של החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

גזר דין

הנאשם, תושב האזור, הורשע על יסוד הודייתו בכך שביום 17.2.10 נתפס במאפיה בטייבה מבלי שיהיה לו אישור שהייה או תעסוקה כדין בישראל, וכן נתפס באותה מאפייה ביום 8.7.10. במועד המאוחר נתפס בכליו של הנאשם כדור אקדח 0.22 מ"מ.

הנאשם לא הועמד לדין בגין שתי כניסות קודמות לישראל בחודש פברואר שנה זו. אחת הכניסות צורפה לתיק הנוכחי, וכניסה בלתי מורשית אחרת לא צורפה משום שהנאשם לא נחקר לגביה. לפיכך לא הורשע הנאשם בביצוע 3 כניסות אלא רק בשתיים. החשוב הוא כי ב"כ הנאשם דאז, שיגרה למשטרה מכתבי התחייבות לאחר כניסות העבר, בגדרם התחייב הנאשם לא לשוב ולהיכנס לישראל.

ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר, מאסר על תנאי וקנס, וזאת נוכח החומרה הטמונה במעשה ומשום הפגיעה הכלכלית במדינת ישראל. ב"כ הנאשם, ביקש כי יגזר על שולחו עונש מאסר בן ימים ספורים. לדברי עו"ד עמר, עונש כזה תואם בנסיבות המקרה את הלכת פראג'ין של בית המשפט העליון. עו"ד עמר טען עוד כי עבירת החזקת התחמושת הינה במדרג הנמוך וקרובה לזוטי דברים, וכן כי אין מחלוקת שהנאשם נכנס לישראל לצורכי פרנסה.

דעתי היא כי, הלכת פראג'ין מצדיקה במקרה זה הטלת עונש מאסר בפועל. הנאשם שב ונכנס לתחומי המדינה מבלי שיהיה לו אישור כדין. אמנם אין חולק כי הוא עושה זאת לצורכי פרנסה, אולם מסתבר שגישת המשטרה המקלה וכן מכתבי ההתחייבות שהפקיד, לא הרתיעוהו מהמשך דרכו העבריינית. לענין עבירת החזקת התחמושת, סבור אני כי בנסיבות העניין לא מדובר בעניין שהוא גבולי מבחינת תחולת הגנת זוטי הדברים. אדם שאינו מורשה להיכנס לישראל ובכליו נמצאת תחמושת, ולו מועטה, מעיד על עצמו כי בשהייתו בישראל יש משום סכנה לציבור.

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בכך ששניים מאלה שנתפסו יחד עם הנאשם בחודש יולי שנה זו שוחררו. אלא שמסתבר כי היתה זאת כניסתם הראשונה לישראל ובהתאם למדיניות גורשו בחזרה לתחומי האזור.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל בן 3 חודשים ויום, החל מיום מעצרו 8.7.10.

ב.מאסר על תנאי בן 5 חודשים, בו ישא הנאשם אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

נוכח העונש שגזרתי ומצבו הכלכלי העגום של הנאשם, אמנע מגזירת קנס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

הוקלד על ידי: מירי אלפסי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: