מדינת ישראל נ' זידאן

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע עפ"י הודייתו באי הגשת 15 דוחות תקופתיים לשלטונות מע"מ לתקופות דיווח – 10/06, 12/06, 02/07, 04/07, 06/07, 08/07, 10/07, 12/07, 02/08, 04/08, 06/08, 08/08, 10/08, 12/08, 02/09.

בסופו של דבר ואם כי באיחור, הוגשו הדוחות ושולם המס שעוכב – סה"כ 56,000 ₪ ובכך הוסר המחדל.

לחובת הנאשם הרשעה קודמת מת.פ. 1868/05 של בימ"ש זה בגין ביצוע עבירות מאותו סוג וכן מאסר על תנאי בן 6 חודשים להפעלה.

נוכח הסרת המחדל ותשלום החוב, לא בקש ב"כ המאשימה כי אמצה הדין עם הנאשם והיה מוכן להסתפק בהארכת המאסר על תנאי ובקנס כספי.

הנאשם הביע חרטתו ובקש רחמי ביהמ"ש.

כן טען סנגורו כי חובו למע"מ נבע מבעיות כלכליות.

אודה על האמת, כי התלבטתי אם אין מקום להפעיל המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם בשים לב לריבוי העבירות ולהיותן חוזרות.

כבר נאמר לא אחת, כי העבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים לשלטונות המס מקשות אם לא מונעות משלטונות המס להתחקות אחר הכנסותיהם האמיתיות של העוסקים וכפועל יוצא לגבות מהם מס אמת.

עיכוב כספים המגיעים לשלטונות המס, כמוהו כשליחת היד לקופה הצבורית.

סופו של דבר, נוכח ההודאה, הסרת המחדל ועמדת התביעה, לא אגזור על הנאשם מאסר בפועל, אך אכביד ידי במישור הכספי למען יבין כי תוצאת מעשיו לא תשתלם, גם בהיבט הכספי.

לפיכך הנני גוזרת דינו כדלקמן:

קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כשהראשון שבהם ישולם ביום 28.12.10.

היה והופקד ע"י הנאשם פקדון כלשהו מכח צו הבאה שהוצא כנגדו בתיק, יקוזז סכום הפקדון לטובת הקנס שהוטל.

הנני מאריכה בזאת המאסר על תנאי בן 6 חודשים, אשר נגזר על הנאשם בבית משפט השלום בקריות בת.פ 1868/05 וזאת, למשך שנתיים מהיום.

חתימה על התחייבות על סך 6,000 ₪ בערבות עצמית להימנע מלעבור עבירה מן העבירות לפיהן הורשע הנאשם וזאת, תוך 2 שנים מהיום.

היה ולא יחתום הנאשם על ההתחייבות אשר פורטה לעיל ייאסר ל- 60 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.