מדינת ישראל נ' זידאן

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

א.סיוע לגניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב יחד עם סעיפים 31 ו-29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.חבלה במזיד בצוותא, לפי סעיף 413ה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך ה- 16.8.10, בין השעות 20:30 ל- 21:30, ברחוב בפתח תקווה, סייע הנאשם לאחרים שזהותם אינה ידועה לגנוב רכב מסוג סקודה (להלן: "הרכב") שבבעלות המתלונן, בכך ששברו את החלון השמאלי של הרכב ונכנסו אל הרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע. בהמשך, עקרו את מערכת החשמל, הניעו את הרכב ועזבו את המקום.

תסקיר שירות המבחן

על-פי התסקיר מיום 13.6.13, מגיליון רישומו הפלילי של הנאשם עולה כי לחובתו 4 הרשעות קודמות שעניינן עבירות רכוש, האחרונה משנת 2011. בתאריך ה- 6.9.11 נדון הנאשם למאסר של 14 חודשים, ממנו השתחרר בתאריך ה- 27.2.12 כאסיר ברישיון. הנאשם כבן 26, תושב טייבה, נשוי 5 שנים ללא ילדים, נמצא בטיפולי פוריות. אשתו כבת 22, עקרת בית. אביו של הנאשם כבן 50, עובד בשיפוצים. אמו כבת 45, עקרת בית. האם סובלת ממחלת נפש. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן מערכת משפחתית בעייתית על רקע מחלת אמו. לדבריו, גדל באווירה משפחתית מתוחה ומאופיינת באלימות של אביו כלפי אמו. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, לאחר מכן עבד שנתיים במוסך ובהמשך בעבודות מזדמנות. כיום, מאז שחרורו ממאסרו, עובד הנאשם כפועל בחברת קידוחים מקומית. הנאשם מסר כי על רקע מצבו המשפחתי, התחבר לחברה שולית וביצע עבירות רכוש. בהתייחסותו לביצוע העבירות הנוכחיות, הסביר הנאשם כי פיתוי כספי עמד ברקע לביצוען. שירות המבחן התרשם כי אורח חייו השולי ומצבו המדורדר של הנאשם בעת ביצוע העבירות הם שעמדו בבסיס ביצוע העבירות. הנאשם הביע בפני שירות המבחן חרטה על מעורבותו בעבירות והדגיש את תפקודו התקין היום, לאחר שחרורו מהכלא. לדבריו, מאז שחרורו, הוא עובד ועושה מאמצים חיוביים לשינוי. לנאשם נערכו שתי בדיקות שתן שנמצאו נקיות משרידי סמים.

שירות המבחן התרשם מבחור עם דימוי גברי נמוך, אשר גדל בעזובה משפחתית. בהיעדר תמיכה הורית, נפלט הנאשם לחברה שולית, ניהל אורח חיים שולי וריצה מאסר. כיום מסתמנת רגיעה במצבו. לאחר שחרורו מהמאסר, עובד וממוקד במצבו הבריאותי ובקשייו להביא ילדים. הנאשם הביע מצוקה רגשית סביב קושי זה. הנאשם ממוקד בהליכים המשפטיים המתנהלים נגדו והביע חשש ממאסר בפועל שעלול לפגוע במאמציו הטיפוליים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע חרטה כנה על ביצוע העבירות. שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק לקשר טיפולי שיעזור לו להגביר את ביטחונו העצמי ויפחית את הסיכון להישנות ביצוע העבירות. שירות המבחן בא בהמלצה להעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה.

4.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו כתב האישום תוקן. הצדדים הסכימו כי יתקבל תסקיר שירות המבחן. לאחר קבלת התסקיר, הצדדים יטענו באופן פתוח, כאשר המאשימה תעתור למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד עמית מיכלס וקרן פינקלס, מדובר בעבירה משנת 2010, אך לאור נסיבותיו של תיק זה, אין לייחס לחלוף הזמן משקל לקולא. מדובר בנאשם יליד 1987, אשר בחודש פברואר האחרון שוחרר מריצוי מאסר של 20 חודשים בגין ביצוע עבירות רכוש. מדובר בהרשעה ב-4 תיקים מצורפים שעניינם גניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב וניסיון גניבת רכב. הרשעתו של הנאשם משנת 2007, אף היא בגין ביצוע עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד לרכב וניסיון גניבת רכב. מדובר בנאשם שדרך הפשע אינה זרה לו, הנאשם פעם אחר פעם שב ומבצע את אותן עבירות. עבירות הרכוש הינן קלות לביצוע, אך קשה לתפוס את המבצעים. הנאשם במקרה זה מודה כי מדובר ב"כסף קל", כאשר הוא לא לוקח בחשבון את הנזק שנגרם לציבור ואת העובדה שכאשר מכוניות נגנבות, הדבר פוגע באופן עקיף בביטוחי רכב ובפרמיות. לטענת המאשימה, מתחם הענישה בגין ביצוע עבירה של גניבת רכב הינו בין 12 ל-18 חודשי מאסר בפועל, כאשר העובדה שהנאשם הורשע בסיוע אינה משנה את המתחם מאחר שמדובר בנאשם שזו לא הפעם הראשונה שבה הוא עומד לדין בגין ביצוע עבירות אלו. מדובר בנאשם שבעברו הייתה בעיית סמים, ולמרות שבתסקיר נאמר שהנאשם ביצע שתי בדיקות שתן שנמצאו תקינות, אין אינדיקציה להליך שיקומי שעבר הנאשם או להליך גמילה. המאשימה עתרה להשתת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שועאע מנסור, אין מחלוקת כי עד לשיקומו של הנאשם, הנאשם עסק בגניבות רכבים, אך בגזר הדין שניתן ב- 6.9.11 הנאשם עשה "ניקיון שולחן". במועד מתן גזר הדין, לא היה ידוע על כתב האישום בתיק הנוכחי, ולכן התיק לא צורף. במסגרת מאסרו של הנאשם, הוא עבר תהליך שיקומי ארוך. וועדת השחרורים דנה בשחרורו של הנאשם והחליטה לשחררו. מאז תהליך השיקום, הנאשם עובד באופן קבוע. שירות המבחן בתסקירו המליץ להעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה. לא מדובר באדם ששב לסורו מאז שחרורו, אלא באדם שהשתקם. בשל העובדה שמדובר בתיק ישן שהעבירות שבו בוצעו עוד טרם ניתן גזר הדין בצירוף התיקים, עתר ב"כ הנאשם לקבל את המלצת שירות המבחן ולהעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

דיון וגזירת הדין

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית, וזאת לצד עונשים נלווים משמעותיים.

בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על קניינו של אדם.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם סייע לגניבת רכב בצוותא עם אחרים. במהלך סיוע זה, נשבר חלונו של הרכב ונעקרה מערכת החשמל שלו.

11.לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, והצורך בהתייחסות שיפוטית הולמת, יפים דברי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), אשר נאמרו אמנם במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה אף לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".