מדינת ישראל נ' זיגנשין(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המונה שני אישומים. הראשון, עניינו קשירת קשר לביצוע פשע (סחר בבני אדם), סיוע לסחר בבני אדם למטרות זנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות וסרסרות למעשי זנות, עבירות על פי הסעיפים 499(א)(1), 377א(א)(5) ביחד עם סעיף 31, סעיף 202 ביחד עם סעיף 203(א), 376(ב) ו 199(א)(2), כולן לחוק העונשין התשל"ז-1977.

האישום השני, עניינו עבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, סרסרות למעשי זנות וגרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, עבירות לפי סעיף 202 ביחד עם סעיף 203(א), 199(א)(2) ו 376(ב) לחוק.

האישום הראשון מספר על שתי בחורות צעירות תושבות רוסיה, אשר הוצע להן לעסוק בזנות בישראל בשל מצוקה כלכלית קשה בה היו שרויות. המכרה אשר הציעה להן לעסוק בזנות, מכרה אותן לשניים אשר נגדם הוגש כתב אישום נפרד ,זאת תמורת כיסוי חוב משותף.הבחורות טסו לישראל עם האחרים והמשיב. לאחר הגעתן לישראל שוכנו השתיים בבית מלון .המשיב הגיע למלון יחד עם האחרים אשר כנגדם הוגש כתב אישום נפרד. בנוכחותו הובהר למתלוננות כי האחר ידאג לכל ענייניהן המנהליים. המארגנים הבהירו להן כי רכשו אותן ואיימו עליהן כי ביכולתם למכור אותם לבדואים או אפילו לסחר איברים "ואין לדעת אם יצאו מזה בחיים".בהמשך,לאחר איומים נוספים,שכר המשיב למתלוננות ולאחרים חדר בבית מלון והשתיים החלו עובדות בזנות כשהמשיב מסיע אותן אל הלקוחות.

האישום השני עוסק בבחורה אשר שימשה כערבה לחוב של פלוני אשר נטל הלוואה מאלמז(אחד הנאשמים בתיק האחר).משלא עמד החייב בפרעון החוב,נתבקשה המתלוננת – אלבירה –לנסוע לישראל ולעבוד בזנות. עם הגיעה לישראל פגשה במשיב אשר שיכן אותה בבית מלון ולאחר מכן תיווך בינה לבין בית בושת, הכל בידיעת אלמז. בכספי האתנן פרעה את חובה בגין כרטיס הטיסה, שילמה למשיב סכום יומי קבוע, ומאוחר יותר שבה לרוסיה ופרעה את החוב בצירוף ריבית.

בעת שהותה בישראל איים המשיב על המתלוננת כי יספר למשפחתה ולמכריה על עיסוקה אם לא תשלם לו סכום קבוע, כן איים עליה כי יזרוק אותה מהמרפסת ודרש ממנה לקיים יחסי מין ללא תמורה עם חברו ועם בעל בית המלון.

דיון :

ראיות למכביר קיימות נגד המשיב ובהם דבריו שלו בחקירתו מיום 10.3.11.

בחקירתו סיפר על הקשר שנוצר בינו לבין אלמז ברוסיה.אלמז שאל אותו לגבי רווחיה של זונה בישראל. השניים שוחחו על אפשרות העסקת זונות בישראל. על המשיב הוטל לבדוק כיצד ניתן להכניסן לישראל. השניים סיכמו כי תחילה ימצא אלמז את הנשים ויארגן להם דרכונים.מאוחר יותר, הוזמן המשיב לעיר קזן לראות את הבנות.המשיב נפגש איתן ושאלן אם רוצות להגיע לישראל. בהמשך הוא מספר על חלוקת התמורה בין בית הבושת לבין הבנות, ביתרה תחזיר הבחורה לאלמז את הוצאות הטיסה ותותיר מעט לעצמה. עוד הוסיף כי הלך עם אלמז לקנות את הכרטיסים.במהלך חקירתו מספר המשיב כיצד היה מעורה בכל המתרחש וכיצד הכיר את כל הדמויות.(ראה עמודים 28,29,30,41,42,57,61,69).

עוד יש להתבונן בדו"ח התשאול של המשיב מיום 10.3.11 אשר גם הוא שופך אור על התמונה.

כאמור לעיל קיימות ראיות רבות נוספות הקושרות את המשיב למיוחס לו ובהן הודעתו של בחטיאר, הודעות אלמז ועוד.

העדה גלימובה אלבירה מספרת בהודעתה מיום 30.3.11 על חלקו של המשיב. אלמז הציע לה לנסוע לישראל ולעבוד בזנות.הוא אמר לה שהמשיב שהינו חברו היה מספר פעמים בישראל וכי בישראל "יפקח על כל התהליך, יסדר עבודה בתור זונה בבתי מלון". היא נסעה לישראל והמשיב פגש אותה "וישר התחלתי לעבוד". מדי יום היא שילמה למשיב 50 ₪ לאחר שזה איים עליה כי יספר על עיסוקה למכריה ובני משפחתה.

בהודעתה מיום 3.4.11 הוסיפה ואמרה שאלמז אמר לה ברוסיה כי המשיב הינו המתווך בישראל אשר יפגוש את הבנות בישראל ויסדר להן עבודה בזנות. היא עצמה פגשה במשיב כאשר הגיעה לישראל ועד מהרה סידר לה עבודה בבית בושת. תמורת זאת ועזרה לשכור דירה גבה ממנה תשלום יומי תוך איום, כמפורט לעיל. המשיב אף אילץ אותה לקיים יחסי מין ללא תמורה עם מנהל בית המלון ועם חברו.

המשיב היווה חלק בלתי נפרד וחיוני בקשירת הקשר ובהוצאתו לפועל בהכירו את ההוויה והמציאות בישראל עקב ביקורים קודמים.

המשיב היה שותף לקשר עת נרקם בתחילה ברוסיה ועד להוצאתו לפועל בישראל.

הנה כי כן נמצאה תשתית ראייתית לכאורית המבססת את המיוחס למשיב בשני האישומים.

המשיב אפוא, הינו חולייה בשרשרת עבריינית המתאפיינת בשיתוף פעולה בין גורמים שונים שכל אחד מהם חיוני לצורך הפעילות העבריינית. מסוכנותו נלמדת מעצם היותו חלק ממערך עברייני שלם. (ראה לעניין זה בש"פ 3234/06).

לכך יש להוסיף את השיקולים כי המשיב הינו תייר מרוסיה וקיים חשש כי ינסה להתחמק מהדין, זאת לצד חשש מובנה כי יפעל לשיבוש ההליכים.

אני מורה אפוא על מעצר המשיב עד תום ההליכים.