מדינת ישראל נ' זיאד

הכרעת דין

על פי הודית הנאשם, אני מרשיעו בעבירות כדלקמן:

א.כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12 (1) לחוק כניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

ב.התחזות כאדם אחר בכוונה להונות לפי סעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

ג.הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012 במעמד הנוכחים.

הישאם אבו שחאדה, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות שכדלקמן:

א.כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12 (1) לחוק כניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

ב.התחזות כאדם אחר בכוונה להונות לפי סעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

ג.הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

לפי העובדות בכתב האישום שבו הורשע הנאשם, ביום 26/12/11, שהה הנאשם, שהינו תושב ירדן בתחומי העיר רמלה מבלי שהחזיק בידיו אישור שהייה כדין. משהגיעו שוטרים למקום, הנאשם הזדהה בשמו של אחר. משהתבקש הנאשם על ידי השוטרים להזדהות בפניהם באמצעות תעודה מזהה, טען הנאשם כי אין ברשותו תעודה מזהה משום שהיא נמצאת בביתו בלוד אצל אשתו וכי אין באפשרותה להביאה לתחנת המשטרה. בהמשך בתחנת המשטרה ברמלה, עת נבדקו הפרטים שמסר הנאשם במסוף המשטרתי, עלתה תמונה של אדם השונה במראהו מהנאשם. במעמד זה, טען הנאשם כי הוא האיש בתמונה וכי פעם היה שמן.

לנאשם אין עבר פלילי קודם והינו נשוי לאזרחית ישראלית ולהם 3 ילדים משותפים, שרשומים גם הם במרשם האוכלוסין בסטטוס של אזרחים. המקרה שבפניי שונה הוא ממקרים שבהם אדם נכנס לישראל במטרה לבצע עבירות פליליות. מקרה זה הינו אף שונה ממקרה שבו מדובר במי שנכנס לישראל לצורך פרנסה בלבד וכי בתום יום העבודה חוזר חזרה למקום מגוריו לאשתו וילדיו. מרכז חייו של הנאשם הינו בישראל והזיקות העיקריות שמלמדות על מרכז החיים בישראל הינה משפחתו הגרעינית, אשתו וילדיו.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהנאשם נעצר בעבר ושוחרר בעקבות כך שנמצא שהינו מחזיק אשרה כדין. הנאשם טוען שהונפקה לו בעבר אשרה שתוקפה ל- 5 שנים. זאת במסגרת הליך של איחוד משפחות שנעשה אל מול משרד הפנים.

אמנם העבירות הנלוות של התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, יש בהן כדי לתת נופך גדול יותר של חומרה מעבירה בודדת של שהייה בלתי חוקית, אך יחד עם זאת לא ניתן לומר, בנסיבות המיוחדות שבתיק שבפניי, שהן מצויות ברף הגבוה של עבירות מסוג זה.

המקרה שבפניי הוא בעיקרו מקרה הומניטארי הנובע מתוך מצוקה לשהות במחיצת משפחתו הגרעינית.

לפיכך, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של חודש ויום אחד, בניכוי ימי מעצרו מיום 26/12/11.

ב.45 ימי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנה מהיום לא יבצע עבירה שבה הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום.