מדינת ישראל נ' זורין(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על שחרור המשיב בתנאים אשר יבטיחו התייצבותו למשפט.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של התפרצות לבניין שאינו מגורים וניסיון גניבה.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

בית משפט קמא הורה על שחרור המשיב מבלי להידרש לטענות המשפטיות האם מדובר בפריצה לשם גניבה או שמא מדובר בהסגת גבול גרידא. לשיטת בימ"ש קמא, כך או כך, נבע בהחלטת השחרור כי מקרה זה אינו דומה ואינו משיק בנסיבותיו להלכת רוסלן פרנקל הידועה.

על כך נסב ערעור המדינה הסבורה כי יש לבחון חלופת מעצר באופן יסודי, לרבות מעורבות שירות המבחן, נוכח עברו המכביד של המשיב ונסיבות המקרה.

באשר לנסיבות המקרה: קיימת הודעתו של יניב טיבי, עד ראיה אשר הבחין במשיב מחטט בתיק, בתוך משרד של ספרנית, כאשר ארנקה של הספרנית בידו. משהבחין בו המשיב החזיר את הארנק למקום והלך. העד הבין מיד כי מדובר בגנב והזעיק את המשטרה. להודעתו של העד יש להוסיף דברים שאמר של שוטר גל ווקס מיום 09.12.10 לפיו, בשיחה טלפונית סיפר העד כי הבחין במשיב ממתין לשעת כושר ומשהבחין בספרנית יוצאת מהמשרד, או אז נכנס למשרדה.

כאשר הגיעו השוטרים למקום, הם באו לקראת המשיב. והשוטר שוחח עם המשיב והבחין תוך כדי כך כי המשיב עצבני ותוך כדי שיחה עם השוטר הוא החזיק משהו בידו וניסה להתקרב לכיוון הדלת. השוטר הבחין במשהו שחור המוחבא בידו השמאלית. בשלב זה הבחין השוטר כי מדובר במברג.

הנה כי כן, מצטיירת תמונה לכאורית לפיה המשיב שם פעמיו אל המקום עם כלי פריצה, על מנת לשלוח יד ברכוש הזולת, אלא שמבוקשו לא ניתן לו משום שנתפס בכף.

אני ער לטענת המשיב כי היה בדרכו לחיפוש עבודה בחברת כח אדם מסוימת המצויה בבניין. אולם, נבצר מבינתי להבין מדוע החזיק המשיב באמתחתו מברג לצורך אותו ראיון.

נסיבות אלה, בדרך כלל אינן מקימות עילת מעצר.

אולם, למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בתחום עבירות הרכוש. אך לפני שנה סיים לרצות עונש מאסר בן שישה חודשים בגין עבירת גניבה כאשר קודם לכן ריצה מאסר נוסף ממושך בן שנתיים.

מי שמעיד על עצמו כרצידיביסט יש לדקדק עימו קלה כבחמורה.

על כן, הערר מתקבל במובן זה שהחלטת השחרור מתבטלת.

בית משפט קמא מתבקש ברוב טובו לקבוע דיון בחלופת מעצר עם תנאים מגבילים, זאת לאחר שיתקבל תסקיר מעצר.

העתק ההחלטה לשירות המבחן המתבקש להכין תסקיר מעצר.

בתום הכתבת ההחלטה הודיעו לי הצדדים כי שירות המבחן לא יכין תסקיר מעצר אם לא ייקבע דיון עם מועד מוגדר בפני בימ"ש קמא.

אשר על כן, אני קובע כי הדיון בבימ"ש קמא יהיה ביום 17.01.11, שעה 09:00.

לא למותר לציין כי בימ"ש קמא אינו כבול לתאריך זה.

המשיב יובא על ידי שב"ס.