מדינת ישראל נ' זועבי

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל, ולא פחות מכך משקפת התייחסות של ביזוי החוק (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל). הנוהג בזמן פסילה ממשיך לסכן את שלום הציבור לאחר שבעבר כבר הוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, ומוכיח במעשיו כי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן).

יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל).

עוד עומדים לחובתו של הנאשם עברו הפלילי והתעבורתי.

הנאשם נוהג משנת 1976 והוא צבר לא פחות מ 72 הרשעות קודמות(!), רבות ומגוונות, ובהן עבירה דומה משנת 1999.

עברו הפלילי של הנאשם כולל 11 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, מין ואלימות, והוא אף ריצה בגינן תקופות מאסר.

בענישה שהוטלה עד כה על הנאשם לא היה כדי להמריץ אותו לקיים את הוראות החוק.

הנאשם נתפס נוהג כ- 2 חודשים לאחר שנפסל, ובכך הוכיח כי התעלם מהפסילה שהושתה עליו לפחות למשך פרק הזמן האמור.

לקולא יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם בפתח ההליכים כנגדו, גילו ונסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הסניגור בטיעוניו לעונש. עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי מאז שנת 2005 לא הורשע הנאשם בעבירה פלילית ויש לקוות כי הנאשם נטש את עולם העבריינות.

בהתחשב במכלול השיקולים הנ"ל נראה לי כי עמדתה העונשית של המאשימה הינה מינימלית, ולא ניתן להקל ממנה.

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.           לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים החל מיום 1/5/2012.

2.           לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.  הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1/5/2012.

3.         לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.         אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 14 יום, לאחר שהנאשם חזר בו מהסכמתו לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית המעצר קישון ביום 15/4/2012 בשעה 08:30.

5.         אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961, שעניינם  נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.