מדינת ישראל נ' זועבי

הכרעת דין

1.נגד הנאשם נרשם דו"ח בגין כך שהוביל מטען בתפזורת כשגובהו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב, מבלי שמהמטען היה מכוסה בכיסוי מתאים.

2.הנאשם ביקש להישפט בגין הדו"ח ובישיבת ההקראה כפר בעובדות כתב האישום.

3.מטעם התביעה העיד רס"מ אריאל לוגסי ( להלן: "השוטר"), אשר ערך את הדוח, שהוגש וסומן ת/1. במהלך חקירתו הראשית אישר השוטר את האמור בדוח וקרא את הכתוב בו.

בחקירתו הנגדית דחה את טענת הנאשם שטען כי רק חצה את הכביש ולא נסע לאורכו. כך גם דחה את טענת הנאשם, לפיה המטען הגיע עד למחצית מגובה דפנות המשאית. השוטר שלל את טענת הנאשם בדבר איומים והשיב כי לא רק שלא איים שיוריד את המשאית והעגלה מהכביש, אלא אף הסתפק ברישום הדוח ביחס למשאית בלבד, ולא רשם דוח נוסף לגבי הנגרר, למרות שרשם בנסיבות המקרה כי גם הנגרר היה עמוס באותו אופן.

השוטר אישר כי פגש בנאשם מספר ימים לפני יום עדותו, כפי שאף סיפר בחקירתו הראשית, אך הכחיש את השתלשלות העניינים כפי שתוארה על ידי הנאשם.

4.בחקירתו הראשית אישר הנאשם כי נהג במשאית שמספרה מצוין בת/1 וכי המשאית הייתה עמוסה בשקדים. לטענתו כאשר חצה את הכביש, שמספרו רשום בת/1, הבחין בו השוטר, ניגש אליו וביקש את רישיונותיו. לדבריו השקדים הגיעו לכמחצית מגובה הדפנות. עוד טען כי השוטר איים עליו כי אם יוסיף לדבר יוריד את הרכב מהכביש.

הנאשם סיפר כי לפני כשבועיים השוטר נכנס למקום עבודתו של הנאשם, אמר לו כי ראה את רכבו של הנאשם שעה קודם לכן עם מנורה ניידת של אורות כחולים (להלן:"המנורה"), הסביר לו כי הדבר אסור והורה לו לנתק את המנורה. הנאשם הסביר לו כי קיבל הנחייה משוטר בשם שחר מרה לעשות כך. בשלב זה אמר לו השוטר, לטענתו, "אם אתה גבר צא החוצה ואני אראה לך מה זה". בהמשך רשם השוטר את מספר רכבו של הנאשם ועזב את המקום. הנאשם סיפר כי לאחר האירוע, בו נכחה אשתו, פחדה האחרונה לנסוע לבדה ברכב הביתה, לכן היא המתינה עימו משך כשעה ולאחר מכן "אזרה אומץ ונסעה הביתה".

5.בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי ביום האירוע היה במקום, כפי שרשום בדוח. הנאשם סיפר כי הוא מתנדב במשטרה , יודע איך רושמים דוח ואישר בחתימת ידו את קבלת הדוח, ת/1.

באשר לתגובת הנהג, השיב לשאלת התובע באומרו : "מה שרשום שם זה לא התגובה שאני אמרתי". משנשאל מדוע לא חקר על כך את השוטר לוגסי, השיב: "הוא לא נתן לי לדבר".

בהמשך טען כי לא חקר את השוטר "כי זה לא ברור מה הוא כתב ולא הבנתי את הכתב שלו". עוד השיב הנאשם כי למרות ניסיונו כרושם דוחות, לא ביקש מהשוטר שיקרא את הדברים שכתב בתגובת הנהג, לטענתו התרכז במספר התקנה "וזה הספיק לי".

לדבריו האירוע התרחש מהר מאוד, למרות זאת טוען כי כל הכפר היה במקום וראו אותו כמתנדב במשטרה מקבל דוח.

עיקר טענתו היא כי השוטר נטפל אליו ומתנכל לו, למרות זאת אישר בחקירתו הנגדית כי השוטר עובד באזור מגוריו ובאזור עבודתו ועל אף האמור לא קיבל מהשוטר דוח מעולם. כמו כן השוטר מעולם לא עצר אותו קודם לכן ולמעט האירוע שאירע לפני כשבועיים, מעולם לא נתקל בו.

לא למותר להזכיר, כי הנאשם טען בפני השוטר במהלך החקירה הנגדית כי פגש בו פעמים רבות בחדר האוכל במשטרה, טענה שהשוטר הכחיש.

באשר לאירוע שהתרחש לפני כשבועיים טען הנאשם כי השוטר נכנס למקום עבודתו של הנאשם, התפתחה ביניהם שיחה הנוגעת למנורה, בסיומה איים עליו השוטר. בחקירתו הנגדית טען הנאשם כי המנורה לא הייתה מחוברת כלל ולאחר מכן טען שהייתה מחוברת רק באמצעות תפסני וואקום. הנאשם חזר על טענת האיומים וסיפר כי עוד באותו היום ניגש למתנ"א צפון אך לא היה שם איש. על קצין תלונות הציבור הנאשם לא שמע. טענותיו של הנאשם באשר לשיחה עם קצין בשם נגר שלומי לא נתמכה בראייה כלשהי והקצין לא הובא כעד הגנה. כך גם באשר למתנדב שהיה לכאורה עם השוטר במועד האירוע מושא תיק זה וכן לגבי דברי השוטר שחר מרה.

6.לשאלת בית המשפט מדוע לא חקר את השוטר באשר לכתוב בתגובת הנהג בת/1, למרות שהשוטר קרא בקול את האמור שם בתחילת עדותו, השיב "אני לא יודע, לא בא לי בראש שזה כל כך חשוב. הוא טען שנסעתי מעין דור ואני עניתי לו שזה לא נכון, ובית המשפט אמר לי לא לשאול".

7.אשת הנאשם העידה כי כאשר הגיעה עם בעלה לעשות טסט לרכבם, השוטר כבר היה במקום, ישב בצד ושתה קפה. לטענתה השוטר פנה לבעלה ואמר לו "אני מחכה לך בחוץ". העדה טענה כי פחדה לחזור הביתה. הבסיס לפחדה הוא "פחדתי שמי שמציק לבעלי יציק גם לי". עוד סיפרה העדה כי הנאשם נסע איתה עד הצומת ולאחר מכן חזר לעבודתו ברגל.

בחקירתה הנגדית אישרה כי השוטר היה במקום לפני שהיא ובעלה הגיעו לשם. עוד סיפרה כי יצאה מהמקום לאחר כחצי שעה, לאחר שבעלה הרגיע אותה ולאחר שסיימו את הליך הרישוי והרכב עבר את הטסט.

8.התרשמתי כי השוטר רשם בנסיבות המקרה את אשר ראו עיניו, הדוח כתוב באופן ברור ומפורט, עדותו בפני הייתה ישירה ומהימנה, ואני מוצאת לנכון לתת לה את מלא המשקל הראייתי. לפיכך אני קובעת, כי הנאשם הוביל מטען של שקדים בתפזורת, כאשר גובה המטען עלה על גובה דפנות הארגז מבלי שהמטען היה מכוסה כנדרש.

9.עדותו של הנאשם לפניי, התבססה על שתי טענות, האחת, לפיה מטען השקדים לא הגיע אף למחצית גובה הדפנות, והשניה, לפיה השוטר נטפל אליו ומתנכל לו, ומכאן הדוח.