מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי(אסיר)

פסק דין

זוהי בקשת שירות בתי הסוהר (להלן – שב"ס) להורות על הארכת החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד למשך ששה חודשים נוספים, וזאת מיום 5.12.11.

רקע והליכים

1.המשיב מרצה שני מאסרי עולם (בלתי קצובים), בגין שני מעשי רצח, וזאת החל מיום 7.03.1996, ומוחזק בתנאי הפרדת יחיד החל מיום 19.10.2004. הבקשה להמשך החזקתו בהפרדה הוגשה לפי סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר). על פי הנטען, המשך הפרדתו נדרשת לצורך שמירה על שלומו ובטחונו של המשיב, אסירים אחרים וסגל בית הסוהר, ולטענת שב"ס לא ניתן להשיג את תכלית ההפרדה בדרך אחרת (סעיפים 6 ו-7 לתצהירו של צביקה הס, קצין הערכה מחוז צפון בשב"ס).

2.בדיון שנערך ביום 14.12.11 טען ב"כ המשיב, כי הלה מוחזק בהפרדת יחיד מזה למעלה משבע שנים, תקופה ארוכה שאין לה, כך לשיטתו, אח ורע בקרב האסירים הפליליים. החזקתו של המשיב בהפרדה מוארכת מדי שישה חודשים על בסיס מידע מודיעיני אשר לא נמסר לב"כ המשיב ואין הוא יכול לסתור אותו. על פי הפראפרזות שנמסרו לו עולה כי לפחות חלק מהמידעים מתייחסים להתבטאויות של המשיב נגד גורמים בבית הסוהר, מהם לומד המבקש על כוונות פגיעה של המשיב בסגל בית הסוהר. ברם, לטענת ב"כ המשיב, במהלך 16 השנים האחרונות לא הרים המשיב יד על אסיר אחר או על איש שירות בתי הסוהר ולא נרשמו לחובתו כל אירועי אלימות. מדובר בסגנון ביטוי אשר אפשר לחלוק עליו, אולם אין לצפות מאסיר שיתבטא כפרופסור, כך לדבריו, והעובדה כי בפועל לא יוחסה לו כל אלימות, קלה כחמורה, אומרת דרשני.

3.עוד טען הוא, כי אף הידיעות המצביעות על כוונות פגיעה במשיב מצד אסירי עולם אחרים לא יכולה לשמש עילה להחזקתו בהפרדה משך תקופה כה ארוכה. לדבריו, שב"ס טוען כי אסירי העולם מייחסים למשיב את ההחמרה בתנאי החופשות שלהם בעקבות רצח כב' השופט אזר ז"ל ביוזמת המשיב ושותף נוסף. ואולם, כך ב"כ המשיב, מאז רצח השופט אזר וההחמרה בתנאים חלפו שנים רבות, ומדובר במידע ישן אשר לא יכול להוות בסיס להחזקתו בהפרדה כיום. הרצח בוצע על ידי שותף אחר, שהוא זה שלחץ על ההדק, המוחזק מזה מספר שנים באגף רגיל. לו היה קיים כעס מצד אסירים אחרים, הרי הוא אמור היה להיות מופנה גם כלפי אותו שותף.

4.כן טען ב"כ המשיב, כי המשיב הינו אדם אנטי מימסדי, הנלחם ללא לאות על זכויותיו ועל זכויותיהם של אסירים אחרים, והוא נתפס כעותר סדרתי. נוצר הרושם, כך לטענתו, כי שב"ס עושה שימוש בהפרדת המשיב לצורך ענישה ועל מנת לשבור את רוחו ולגרום לו לשנות את התנהגותו. בנוסף טען הוא, כי שב"ס אינו ממהר לספק למשיב ציוד ותנאים להם הוא זכאי על פי החלטות בית משפט, והוא עושה כן רק בחלוף חודשים ארוכים ורק לאחר שהמשיב עותר פעם נוספת לבית המשפט. התנהלות זו של שב"ס נחווית על ידי המשיב כהתעללות ומעוררת בו תחושות כעס ותיסכול, הגוררות התבטאויות בסגנונו הבוטה נגד גורמי בית הסוהר. עם זאת, המשיב מקפיד לפעול בדרכים שמעמיד לרשותו החוק, והאגרסיות שלו מקבלות ביטוי מילולי בלבד.

5.לאור האמור, סבור ב"כ המשיב כי אין במידע המודיעיני כדי לתמוך בבקשת שב"ס להארכת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד ויש להורות על הוצאתו מההפרדה ועל העברתו לאגף רגיל. לשאלת בית המשפט אמר ב"כ המשיב, כי הלה מתנגד להחזקתו בתנאי הפרדה זוגית שכן הוא חושש ששב"ס יכניס לתאו מדובב או מודיע, או גורם אחר שינסה לפגוע בסיכוייו לצאת מהפרדה.

6.ב"כ המבקש הגישה לבית המשפט טופס שבו מובאת עמדת האסיר באשר להמשך הפרדתו (סומן מב/1). כן הגישה חוות דעת עו"ס (סומן מב/2), ממנה עולה כי המשיב אינו רואה כל צורך בהפנייתו לבדיקת פסיכיאטר - כפי שהורה בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה, השופט טל) בהחלטה קודמת בעניינו של המשיב – וכי אין כל מניעה סוציאלית להמשך החזקתו בהפרדה. כמו כן הוגשה מעטפה ובה כל החומר המודיעיני בעניינו של המשיב. לטענת המבקש, אמנם בשנים האחרונות לא התקבלו ידיעות חדשות בעניינו של המשיב, אולם יש בידיעות הקיימות כדי להקים חשש לשלומו ולשלומם של אחרים אם יוצא מהפרדה. אליבא דמבקש, מדובר באדם מתוחכם, היודע להפעיל אחרים והנחת העבודה היא כי יש לו את היכולת והנכונות לבצע עבירות אלימות נוספות באמצעות אחרים ולבוא חשבון עם אלו שהוא רואה בהם אחראים למאסר העולם הנוסף שנגזר עליו. את רצח השופט אזר ביצע המשיב במטרה להשיג אינטרס אישי – שחרורו מתיק הרצח הראשון בו הורשע – ועתה, משנגזרו עליו שני מאסרי עולם, אין לו מה להפסיד, ויש חשש כי ינסה לברוח.

7.עובר להגשת הבקשה להארכת החזקתו של המשיב בהפרדה נעשתה בדיקה ברמה ארצית לגבי הלכי הרוח בקרב אסירי העולם ביחס למשיב. מהבדיקה שנערכה בכלא רימונים, אשל, איילון ושיטה, אשר צורפה לחומר החסוי שהוגש לבית המשפט, עולה כי עדיין קיים כעס כלפי המשיב, אולם לא הובאו סימוכין להתבטאויות ישירות לגבי כוונות פגיעה בו. יצויין כי לא צורפו דוחות באשר לבתי כלא אחרים.

8.בהתייחס לתלונותיו של המשיב על התנכלויות כלפיו מצד שב"ס, אשר לטענת המשיב גורר רגליים ומתמהמה ביישום החלטות בית המשפט, הבהירה עו"ד שפירא, היועצת המשפטית של שב"ס במחוז צפון, כי העיכוב ביישום החלטת בית המשפט, ככל שהיה כזה, לא נבע מתוך התנכלות למשיב, אלא מן הצורך למצוא פיתרון ייחודי למשיב, אשר יעמוד גם בנהלי שב"ס. מכל מקום, הדגישה היא, כי "המשיב מטופל בצורה מהירה וטובה ומה שהוא מבקש הוא מקבל" (עמ' 3 לפרוטוקול בשורות 20-21). בתשובה לשאלת בית המשפט האם נבדקה אפשרות החזקתו של המשיב בהפרדה זוגית עם אסיר נוסף, השיבה כי לאור סירובו של המשיב להיות מוחזק בהפרדה זוגית, ונוכח המידע המודיעיני הקיים בעניינו, לא נעשתה בדיקה שכזו, בהוסיפה כי ככל שבית המשפט יסבור כי על שב"ס לערוך בדיקה כזאת, היא תתבצע, ותוצאותיה יימסרו לבית המשפט.

9.לאור האמור, ובהינתן המידע המודיעיני בעניינו של המשיב, שעל אף היותו ישן סבור המבקש כי הוא תקף גם היום, טוען המבקש כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על המשך החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים נוספים.

דיון והכרעה

10.החזקת אסיר בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג לעקרון לפיו, דרך כלל, יוחזק אסיר יחד עם כלל האסירים. זאת על בסיס ההכרה שהחיים בסביבה אנושית ובחברת אנשים הם צורך חיוני לאדם ובבחינת זכות אדם בסיסית, שהפגיעה בה ראוי שתיעשה רק בהתקיים טעמים מיוחדים וכבדי משקל (ראו רע"ב 1552/05 חג'אזי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 9.03.05). ואולם, זכויות היסוד כולן, על אף המעמד החוקתי שהוענק להן, אינן מוחלטות, אלא יחסיות, בהיותן נובעות ממציאות החיים ומן הצורך לאזן בינן לבין אינטרסים אחרים בעלי משקל. בשל חשיבותן, ראה המחוקק לנכון לעגן בחוק יסוד אף את הדרך בה ניתן יהיה לפגוע בזכויות יסוד אלה, ולשם כך נקבע בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (להלן - פיסקת ההגבלה).

11.ברי כי עונש מאסר מגביל את החירות, והגבלת חירות זו גוררת אחריה פגיעה הכרחית גם בזכויות אדם נוספות של האסיר, שאינן ניתנות למימוש עקב כליאתו. ברם אלה אינן חלק מן התכלית העונשית, וההצדקה החוקתית להטלתן מותנית בקיומה של תכלית ציבורית בעלת משקל, המכשירה את הפגיעה על פי מבחני פיסקת ההגבלה. התכליות הציבוריות העשויות להצדיק פגיעה בזכויות אדם של אסיר והחזקתו בהפרדה, מנויות בסעיף 19 ב לפקודת בתי הסוהר.

12.החזקת אסיר בהפרדה אינה צעד עונשי על דברים שעשה האסיר, אלא היא אקט מניעתי, צופה פני עתיד, שנועד להשיג את התכליות המנויות בסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר, וזאת כאשר לא ניתן להשיג את תכלית ההפרדה בדרך שפגיעתה פחותה. בכל בקשה להארכת הפרדה, ובמיוחד כאשר מדובר באסיר המוחזק בתנאי הפרדת יחיד משך תקופה ארוכה, מוטל הנטל על שב"ס להוכיח את הצורך החיוני בהמשך ההפרדה (ראו דברי כב' השופטת נאור ברע"ב 8426/09 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 7.12.10 בפיסקה 6), וברי כי נטל זה גדל ככל שמתארכת תקופת ההפרדה.

13.בהסכמת ב"כ המשיב עיינתי בחומר המודיעיני שהוגש לעיוני בתמיכה לבקשה.

בפיסקה 6 להחלטתו מיום 30.06.11, התייחס כב' סגן הנשיאה, השופט טל, לחומר המודיעיני שהוגש לו עת דן בבקשה קודמת של המבקש להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה, באומרו: "עיון במידעים שהוצגו בפני , בהסכמת ב"כ המשיב , מעלה שאמנם במהלך תקופת החזקתו האחרונה של המשיב בהפרדת יחיד ואף לפני כן לא התקבלו ידיעות המצדיקות את חשש המבקשת לשלומו של המשיב ולשלומם של אחרים אך עיון בידיעות שהתקבלו במהלך מאסרו של המשיב, לרבות במהלך התקופה בה הוא מוחזק בהפרדה, מצדיק את החשש לשלומם של אחרים אם יוחזק בחברתם של אסירים אחרים. עם זאת, חלוף הזמן מאז קבלת הידיעות האחרונות יחייב את המבקשת לשקול נתון זה, בין יתר השיקולים, אם תרצה לבקש הארכה נוספת של החזקת המשיב בהפרדה".

מעיון בחומר המודיעיני שהוגש לי נמצאתי למד, כי לא נתווספו כל ידיעות חדשות התומכות בבקשת המבקש, וסבורני כי האמירה לפיה המידע הקיים, על אף היותו מידע ישן, עדיין תקף, אין בה די, בוודאי לאחר שבית המשפט כבר חיווה דעתו בהחלטה קודמת.

14.מידע מודיעיני אינו חזות הכל, ובכל מקרה יש לבחון אותו לא כשהוא לעצמו, אלא כחלק אחד, חשוב ככל שיהיה, ממכלול האינפורמציה שנאספה על אודות האסיר שהפרדתו מתבקשת, משל היה פיסה בתצרף, הכולל לצד המידע החסוי אף מידע גלוי הרלוונטי לבקשה. כך למשל, מקום בו סבור המבקש כי האסיר עלול לפגוע באסירים אחרים או באנשי סגל בית הסוהר, מן הראוי שיצרף לבקשתו, לבד מן המידעים החסויים, אף מידע גלוי על אודות הפרות של כללי התנהגות או משמעת שנרשמו לחובת האסיר משך תקופת מאסרו. מידע זה לא צורף לבקשה שבפניי.