מדינת ישראל נ' זוהר(אסיר)

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ובעבירות נלוות.

הצדדים טענו בפניי רבות בישיבה הקודמת. יש כאן אינטרסים ציבוריים סותרים. מצד אחד אין חולק כי העונש על נהיגה בזמן פסילה צריך להיות תקיף כי אחרת מאבדת הענישה את משמעותה. מצד שני מדובר על צעיר שלא מלאו לו 19 שנה ובגיל הזה ישנה עדיין אפשרות לשינוי.

לאחר ששקלתי ואיזנתי בין האינטרסים השונים ולקחתי בחשבון כי הנאשם היה במעצר תקופה של 54 יום לערך , הגעתי למסקנה כי העונש ההולם יוטל בעבודות שירות. בצורה זו גם ישלם הנאשם את חובו לחברה וגם לא יוטל על החברה עומס בגללו.

בשוקלי טיעוני הצדדים לעניין העונש אני דן את הנאשם כדלהלן:

א.מאסר של 4 חודשים שיבוצע בעבודות שירות לפי תוכנית הממונה מיום 29.8.2010 במרכז הירושלמי לרכיבה טיפולית , חמישה ימים בשבוע , 8 וחצי שעות עבודה ביום.

ב.מאסר על תנאי לתקופה של שנה למשך שנתיים, אם ינהג בזמן פסילה , או ללא רישיון נהיגה תקף . מודגש שמדובר במאסר על תנאי ארוך אך זוהי ההזדמנות האחרונה לנאשם.

אין מקום לקנס היות ואין זה עונש למשפחה.

אינני פוסל את הנאשם פסילה נוספת משום שהוא ממילא פסול לתקופות ארוכות.

הנאשם ישוחרר ממעצרו אם אין לו פקודות מאסר אחרות.

הנאשם יתייצב לריצוי המאסר ביום 15.9.2010 וביום הראשון עליו להתייצב במפקדת מחוז דרום.

העונש הוסבר היטב לנאשם וב"כ יסביר לו את העניינים הטכניים.

המזכירות תשלח את גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם טננבוים, שופט

הוקלד על ידי: שולה שמש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: