מדינת ישראל נ' זוביב(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו שני אישומים בגין סחר בסם מסוכן - מכירה לסוכן המשטרתי הסמוי יוגב סאסי. כבר עתה יאמר כי לסוכן עצמו עבר פלילי הכולל 7 הרשעות קודמות, בין היתר, בגין עבירות מתחום הסמים, רכוש והאלימות.

על פי האישום הראשון, בתאריך 13/6/10, נפגש הסוכן עם המשיב בקיוסק "פנינת העיר" בקרית גת ורכש ממנו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 50.80 גרם נטו תמורת סך של 300 ₪.

על פי האישום השני, בתאריך 23/6/10, לאחר שהסוכן שוחח בפלאפון עם המשיב נפגשו השניים בחניית רחוב הר סיני בקריית גת, ובמעמד זה רכש הסוכן מהמשיב סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 42.60 גרם נטו שהיה בתוך שקית בתמורה לסכום של 300 ₪.

המשיב עצמו הכחיש כל קשר לעבירות שיוחסו לו.

בבקשתה, מציינת המאשימה כי בידיה ראיות טובות לכאורה להוכחת האשמה ולהרשעתו של המשיב, הכוללות את עדות הסוכן, הקלטת השיחות בינו לבין המשיב ותמלולן, וידאו, דוחות פעולה ותצפית, זיהוי, שרשרת סם, דו"ח פגישה והתקנה, עדות על שיגור הסוכן ופרטי בעלויות הפלאפון ופלטי שיחות.

כמו כן, הפנתה המבקשת לעברו הפלילי של המשיב הכולל 16 הרשעות קודמות, בין היתר, בגין עברות של סחר בסמים.

נוכח סוגי העבירות המיוחסות למשיב והרשעותיו הקודמות, סבורה המבקשת כי נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות, אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, והתנגדה לכל שחרור לחלופה.

הסנגור טען, בין היתר, כי מאחר ומדובר בסוכן מדיח, יש לנקוט במשנה זהירות גם בשלב המעצר ולהביא ראיות משנה שתתמוכנה בעדותו. לטענתו, לא ניתן להסיק מההקלטות של הסוכן כי המשיב ביצע עבירה פלילית, שמו לא מוזכר בתמלולים ולא קיימות ראיות אחרות כגון טביעות אצבע שיכולות להפלילו.

לעניין האישום הראשון, טען הסנגור כי אין שום ראיה הקושרת את המשיב למספר הטלפון הנייד שצויין בהודעת הסוכן מיום 13/6/10 וגם בהקלטה מבית הקפה לא ניתן לשמוע את הסוכן והמשיב וכל מה שניתן להיווכח בו הוא שהמשיב פותח את הנייד והסוכן רושם משהו. כמו כן נטען כי המשיב ואחיו דומים מאוד וקשה להבחין בין שניהם ואין לשלול כי הסוכן התבלבל בזיהוי, שכן האח עצמו היה יעד במבצע שבמסגרתו, נעצר המשיב.

לעניין האישום השני, נטען כי הפלאפון שנתפס על המשיב בעת שנעצר, אינו הפלאפון אליו התקשר הסוכן ולמעשה הסוכן התקשר למספר טלפון שאינו שייך כלל למשיב וכן לא קיים דו"ח זיהוי קולות שיכול לזהות באופן אובייקטיבי את קולו של המשיב.

לכן, ביקש הסנגור לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו את התייצבותו למשפט ולחילופין לשחררו למעצר בית בפיקוח של אחותו ובעלה בעיר אשדוד.

שקלתי את טענות ב"כ המשיב והמסקנה העולה מחומר החקירה שהוגש לעיוני, מלמדת על כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב, לנטען באישום.

עיקר הראיות בעניינו של המשיב מצוי בהודעותיו של הסוכן. ההודעות מתייחסות באופן מפורט לכל אחת מן העסקאות המתוארות בכתב האישום, ובהן תיאר הסוכן את מהלכן, את האופן בו הגיע למפגש עם המשיב, את האופן שבו יצאו העיסקאות על הפועל וכן את סכומי הכסף שקיבל מהמשיב בגינן: העסקה נשוא האישום הראשון מתוארת בפירוט בהודעה שמסר הסוכן מיום 13/6/10 והעסקה נשוא האישום השני מתוארת בפירוט בהודעה שמסר הסוכן מיום 23/6/10.

עיון בהודעותיו של הסוכן, מראה תיאור מדויק של עסקאות הסחר, במתכונת דומה החוזרת על עצמה פעמיים – הסוכן יצר קשר עם המשיב, ציין בפניו כי הוא מעוניין לרכוש סמים, והמשיב סיפק לסוכן את הסם תמורת סכומי הכסף הנקובים בהודעות, ותוך שהוא מזכיר את שמו המלא של המשיב המוכר לסוכן מהיכרות קודמת (הודעת סוכן מיום 13/6/10 עמ' 1 ש' 24-25).

בבש"פ 496/88 מדינת ישראל נ' דוד דדון ואח' תק-על 88(3), 425, נקבע:

"א)עדותו של סוכן משטרתי, שאינו שותף לעבירה של הנאשם, ואשר אין בה פגמים בולטים על פניה, הינה כשרה בתור ראיה לכאורה, וניתן להורות על מעצר הנאשם עד תום ההליכים על סמך הודעתו של עד כזה בלבד. כך למעשה נעשה במקרים רבים. אמת נכון הדבר, שבמקרים לא מעטים משתמשים גם במכשיר הקלטה, והדבר בוודאי רצוי, אך אין לראות בכך תנאי בל יעבור."

ב) למעשה הוצמד לגופו של הסוכן במקרה דנן מכשיר הקלטה, אך המכשיר לא פעל בשל תקלה טכנית. יצוין, כי הסוכן כפי הנראה לא ידע ולא יכול היה לדעת על התקלה.

ג) קיימות בתיק גם ראיות נוספות, אשר יש בהן משום חיזוק מה לעדות הסוכן.

ד)למשיבים הרשעות קודמות, לרבות הרשעות בשל עבירות סמים"