מדינת ישראל נ' זבידה(עציר)

החלטה

1. לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ 37255-05-11.

כתב האישום מייחס למשיב שתי עבירות של שוד, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בשכרות והחזקת סכין.

על פי הנטען: ביום 8.5.11 בסמוך לשעה 00:19, ביצע המשיב שוד של חנות בתחנת דלק בנס ציונה בכך שאיים על המוכר: "תביא את הכסף מיד או שאתה מקבל כדור בין העיניים" ושדד ממנו 900 ₪.

שעות ספורות לאחר מכן, סמוך לשעה 09:30 שדד המשיב, קיוסק בנס ציונה בכך שאיים על המוכרת: "יש לי אקדח בביצים, תביאי את השטרות מהקופה" ושדד ממנה סך של 600 ₪.

בהמשך נסע המשיב ללוד וצרך סם מסוג קריסטל. כאשר הבחין בשוטרים המבצעים סריקות אחריו, החל לנסוע בפראות תוך סיכון עוברים ושבים כשאינו שועה לקריאות השוטרים. בשלב כלשהו נסע במהירות לעבר אחד השוטרים באופן שסיכן אותו בצורה ממשית ואילץ אותו לירות שתי יריות לעבר גלגל אחורי של הרכב בו נסע המשיב. גם לאחר שנורו היריות, לא עצר המשיב והמשיך בנסיעה מסוכנת עד שנעצר על ידי אנשי משטרה.

2. בישיבה מיום 20.7.11, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר שעניינה מסוכנות. בית משפט קבע בהחלטתו, כי הוא נכון להיעתר לבקשת ב"כ המשיב לקבל תסקיר מבחן, בשל היותו צעיר כשהעבירות בוצעו על ידו הינן על רקע התמכרותו לסמים ועל כן יש לבחון האם ניתן להשתמש בהליכי המעצר כגורם מזרז על מנת לאפשר קידומו של הליך גמילה שאולי יאפשר לו עתיד שאינו כולל התנהגות עבריינית.

בסיפא להחלטתו, ציין בית המשפט כי אין בכוונתו להביע עמדה בשאלה אם ראוי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר אף אם יימצא מוסד גמילה סגור והנושא ראוי שייבחן לאור עמדת שירות המבחן.

3. היום הוגש תסקיר בעניינו של המשיב שבסופו המליץ שירות המבחן על יציאת המשיב לראיון קבלה בקהילת "הדרך" בליווי שב"ס ועל יציאתו לביצוע הבדיקות הרפואיות בפיקוח סבתו.

בתסקיר צוין: המשיב חזר לדבריו לשימוש בסמים מסוג קוקאין על רקע משבר פרידה מבת זוגו ומצבה הרפואי של אמו אשר לאחרונה אובחנה כחולת סרטן.

בתחילה הביע המשיב חשש ממסוגלותו להשתלב במסגרת הליך טיפול אינטנסיבי גם נוכח מצבה של אמו. למרות האמביוולנטיות בשיחה הראשונית איתו יצר המשיב קשר פעם נוספת עם שירות המבחן וביקש הזדמנות להשתלב בקהילה טיפולית.

שירות המבחן ציין כי המשיב מצוי בתקופה בה הוא חרד למצבה הבריאותי של אמו, מצב זה מגביר את הסיכון לחזרה לשימוש בסמים אך גם יוצר פתח לגייסו לטיפול נוכח רצונו לסייע לאם.

שירות המבחן ציין כי הוא רואה בהתמכרותו של המשיב אלמנט משמעותי שללא טיפול בו לא ניתן יהיה להפחית מהסיכון להישנות עבירותיו. לכן, ולאור המוטיבציה הראשונית שהוא מבטא, בא בהמלצה לבחון את אפשרות שילובו בקהילה טיפולית לצורך תהליך גמילה אינטנסיבי ומשמעותי.

4. ב"כ המבקשת עותר לקבל את הבקשה, להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ולדחות את המלצת שירות המבחן תוך שהוא מציין כי לא התקיים תנאי מן התנאים שנקבעו בפסיקה לשחרור לחלופת מעצר בקהילה טיפולית לגמילה מסמים.

בהקשר זה, הפנה למסוכנותו של המשיב, הנלמדת מהעבירות המיוחסות לו ומעברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות מאותו סוג ממש, שעניינן איומים ודרישה באיומים של רכוש. המשיב נדון למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וביצע לכאורה את העבירות דנן כשעונשי מאסר על תנאי, סה"כ 4, משני תיקים פלילים תלויים ועומדים נגדו. העבירות בוצעו כחודשיים לאחר שסיים את תקופת השחרור המוקדם שלו ממאסרו האחרון.

5. ב"כ המשיב מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולאפשר את בדיקת התאמת המשיב למסגרת הקהילה הטיפולית תוך שהוא מפנה לגילו הצעיר של המשיב ולרקע המשברי שגרם לו לבצע את העבירות.

ב"כ המשיב, אשר כהרגלו טען בטעם רב, ציין כי בעניינו של המשיב קיימות נסיבות אישיות חריגות: גילו הצעיר, הקושי של המשיב להתמודד עם מצבי משבר כשב"כ המשיב פירט את הרקע לביצוע העבירות בהן הורשע המשיב בעבר, ההתרשמות מכך שהתמכרותו לסמים הינה עיקר בעייתו - הרי שליחתו לחלופת מעצר במסגרת של גמילה מסמים תועיל גם לחברה, כאשר בין כתלי הכלא לא קיימת מסגרת דומה לגמילה מסמים.

ב"כ המשיב תמך טיעוניו בפסיקה.

6. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שוכנעתי כי אין מנוס בעניינו של המשיב מלהורות על מעצרו עד תום ההליכים ולדחות את המלצת שירות המבחן, כבר עתה באשר ליציאתו לראיון קבלה בקהילה ולביצוע בדיקות רפואיות.

להלן נימוקי: