מדינת ישראל נ' זאעטרה

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת נזק לאדם ולרכוש, נהיגה במצב של העדר שליטה, נהיגה במהירות סבירה, סטיה מנתיב ונהיגה ללא רשיון נהיגה תקף.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת נהגה ביום 2.9.08 ברכב פרטי ברח' מורן בנצרת עילית. הנאשמת נהגה את הרכב בהיותה שרויה במצב המונע ממנה שליטה ברכב בגין מצב בריאותי לקוי, ובהגיעה אל מול בית הספר מס' 24 ברח' מורן, מקום שיש בו עקומה קלה ימינה, הנאשמת סטה עם הרכב למסלול הנגדי, עלתה על המדרכה השמאלית ופגעה במנוח סרג' גיליאדוב ז"ל ובנכדו עמנואל שהלכו אותה עת על המדרכה יחד עם נכד נוסף בשם יובל.

הנאשמת המשיכה בסטיה, עברה את המדרכה בשטח הכורכר שמעבר למדרכה והתדרדרה במדרון עד לעצירתה.

כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח, ונפגע עמנואל באופן קשה. הנאשמת נפגעה באופן בינוני וניזוק כלי הרכב.

המדינה מבקשת להטיל על הנאשמת ענישה מרתיעה שתכלול מאסר בפועל ופסילה ארוכים וממושכים.

מאידך מבקשני הסנגור להתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, ולאזן את הענישה על ידי הטלת פסילה ארוכה והימנעות מהטלת מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.

אודות הנאשמת הוגש תסקיר שירות מבחן הממליץ לא למצות עימה את הדין ולהסתפק בעונש לא ממושך שיהיה ניתן להמירו בעבודות שירות.

לאחרונה, ביום 7.9.10 התייחסתי להלכה הפסוקה בעבירות של גרם מוות ברשלנות בתיק גמ"ר 4403-12-08 מדינת ישראל נגד בן שלמה וכך קבעתי שם:

"המגמה הכללית בפסיקה בעבירות גרם מוות בנהיגה, ברורה וחד משמעית. הקטל המתמשך בדרכים הוא "רעה חולה" לחברתנו והאינטרס הציבורי קורא לבתי המשפט לתרום את חלקן במלחמה בקטל בדרכים, על דרך של ענישה מחמירה, מרתיעה ובלתי מתפשרת, ההולמת את חומרת המעשה ודרגת הרשלנות תוך שקלול הנסיבות לקולא של האדם הנורמטיבי שעומד לדין בפני בית המשפט, והתחשבות בנסיבות האישיות של הנאשם.

לעניין העונש הראוי שיש לגזור על נאשם בתיקים כאלה של גרם מוות ברשלנות, יפים דברים שנאמרו מפי כבוד השופטת פרוקצה בע"מ 8382/03 איאד חילף נ' מ"י, פ"ד נ"ח(2), 139), (להלן: "עניין חילף"), לפיהם:

'על אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים נמנית גם מדיניות הענישה של עברייני תעבורה הננקטת בבתי המשפט, ובמיוחד הענישה המתייחסת לתאונות קטלניות המקפחות חיי אדם או אלה הגורמות נזק גוף. על מדיניות הענישה כאמור להשתלב בשאר האמצעים הננקטים להשגת מטרה עליונה בחשיבותה – השלטת סדר, משמעת וכיבוד כללי החוק בנהיגה על הכביש, למען שמירה על חיי אדם ושלמות גופם. על הצורך בגישה עונשית מחמירה כלפי אלה הפוגעים בבטיחות התנועה בדרכים עמד בית משפט זה פעמים רבות במהלך השנים......"נעם זאת, גם על רקע מדיניות הענישה המחמירה לגבי תאונות דרכים קטלניות, הניצבת ככלל בהליך גזירת הדין, עדיין יש לשקול כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות, ולעולם יישקל עניינו האינדיבידואלי של הנאשם על רקע המדיניות הכללית תוך איזון ראוי ביניהם. העונש ייגזר כפרי שקלול של מכלול הנתונים האינדיבידואליים לנאשם ביחס למדיניות העונשית המחמירה, תוך הערכת משקלם היחסי".ב(ההדגשות אינן במקור)'

ביטוי למידת העונש הראוי ניתן למצוא גם בפסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין לוין"):

'...כל עוד בעינה המדיניות הקיימת באשר לעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים (ותאונות אחרות), דינם של המורשעים בהן תקופת מאסר מאחורי סורג ובריח, והחריגים לכך נדירים. אכן, מרבית המורשעים בעבירות אלה - מן הסתם - הם אנשים מן היישוב, מה שקרוי נורמטיביים, אלא שנמצא לבתי המשפט לנסות להרתיע את הנוהגים בכביש מעבירות על-ידי המודעות כי אם יתרשלו ויפגעו בזולת, דינם מאסר. נוכח ההפקרות המרובה בכבישים, קיפוחם של חיי אדם, השבר הנורא שאין לו מרפא ואיחוי הפוקד את משפחות הקרבנות, ותחושת אין האונים החברתית אל מול המס שגובות תאונות הדרכים מחברה שאינה חסרה קרבנות בטרור ובקרב, מבקשים גם בתי המשפט לתרום תרומה צנועה בדמות גזרי הדין המחמירים.

......במקרים שכאלו, חרף העובדה, כי ניתן לבסס בהם הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית-המשפט, בנסיבות חריגות ומיוחדות ביותר, להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של פסילת רישיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שירות'.

דברים דומים באשר לעונש הראוי בעבירת גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, נאמרו גם על ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן בעניין לוין בזה הלשון:

'ואכן, על-פי רוב, מחייבת הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות השתת עונש חמור, הכולל הורדתו של הנהג, אשר ביצע עבירה זו, מן הכביש לתקופה ארוכה והשתת עונש מאסר בפועל. אולם כאמור, אין זהו כלל חלוט ובהחלט ייתכן, כי שיקולי צדק יעמידו בפנינו עילה להתערבות ולהקלה בעונש'.

עינינו רואות, איפוא כי המגמה הכללית בפסיקה היא מגמה מחמירה אשר דוגלת בצורך להחמיר ולהקשיח, במטרה ליטול חלק במאבק בתאונות הדרכים. יחד עם זאת, דינו של אוחז בהגה אשר קיפח ברשלנותו חייו של אדם, אינו נגזר אך ורק על פי התוצאה הטרגית, אם כי על פי סרגל מדדים שנקבע בפסיקה רבת שנים, של בית המשפט על כל ערכאותיו, ושעוצבה ראשית כל על פי מידת הרשלנות שגילה הנאשם עובר להתרחשות התאונה, לצד שקילת כל מקרה על נסיבותיו המיוחדות, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות התרחשות התאונה ותמונת ההרשעות הקודמות המלמדת על הלך רוחו ויחסו של הנאשם כלפי החוק ועל תרבות הנהיגה שעיצב לעצמו, על ציר הזמן שהוא אוחז בהגה ועל משלח ידו".

לפניי נאשמת בת 29, נשואה ואמא לשני ילדים, עובדת כמורה, בעלת השכלה של תואר שני בתחום הייעוץ החינוכי. הנאשמת נוהגת משנת 2006 ואין לחובתה הרשעות קודמות כלל ועיקר.

אין חולק כי תוצאת התאונה הינה קשה ביותר, במהלכה קיפח אדם את חייו ונפצע אדם נוסף והנאשמת.