מדינת ישראל נ' ותורי

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך של הוכחות בעבירה של העסקה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

ביום 5/1/09 העסיק הנאשם במסעדה השייכת לו בפתח תקוה, תושב איו"ש אשר לו אין אישורים לשהייה ו/או תעסוקה בתחומי מדינת ישראל.

התביעה הפנתה אל החומרה הטבועה בעבירה מעין זו בה הורשע הנאשם ובסיכון הטמון בה לביטחון המדינה ולשלום הציבור.

עוד הפנתה התביעה אל עברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעות קודמות רבות בין השנים 1977 – 2004.

על אף ההמלצות המקלות של שירות המבחן, אשר הובאו בתסקירו, שעוד יפורט להלן, ביקשה התביעה להטיל על הנאשם עונש משמעותי, כמצוות הלכת בית המשפט העליון ותמכה טיעוניה בפסקי דין אליהם הפנתה.

ב"כ הנאשם הפנתה לכך שלאחרונה חלה התפתחות באשר למדיניות הענישה באשר לעבירות מעין אלה ובמיוחד אמורים הדברים באשר לענין העבירה של הסעת תושבי האזור וניתנו הנחיות להקל בעונשיהם של אלה ואף להקל בענין העמדתם לדין. מכאן ביקשה להסיק אף לעניינו של הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן.

כן הדגישה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות ואת היותו מפרנס את משפחתו ואת ילדיו משני נישואיו. המסעדה אותה הוא מנהל היא מקור פרנסתו היחיד ועל כן הטלת עונש ממשי עליו תפגע במקור פרנסה זה.

אכן בעברו של הנאשם הרשעות קודמות, כך טענה, אך בשנים האחרונות הוא עבר הליך משמעותי, לרבות הליך גמילה ואף את המסעדה קיבל מהעירייה כחלק מן ההליך השיקומי אותו עבר. גם מן הטעם הזה ביקשה ב"כ הנאשם שלא לפגוע בהליך השיקומי ולא לקטוע אותו.

הוגש גיליון המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי מאז שנת 1971 צבר הנאשם, שהינו יליד שנת 1959, שלוש עשרה הרשעות קודמות בעבירות שונות לרבות עבירות נגד הרכוש ועבירות לפי פקודת הסמים. הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2004 בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית שבוצעה בשנת 2002.

שירות המבחן פרש בתסקירו את רקעו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות. בין היתר סקר שירות המבחן את התהליך שעבר הנאשם על מנת לשקם עצמו לאחר שהסתבך בפלילים לרבות תהליך גמילה שעבר.

על פי התסקיר, הרי שבפני שירות המבחן הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ולדבריו העסיק את הפועל למרות שידע כי אין לו אישורי שהייה בישראל וזאת בשל הקושי לגייס לעבודה פועלים תושבי ישראל.

באת כוחו של הנאשם הסבירה במהלך הטיעונים לעונש כי הנאשם עמד על כפירתו וכי הדברים שנאמרו לשירות המבחן לא נאמרו בדיוק כפי שנרשמו בתסקיר.

שירות המבחן התרשם מדבריו של הנאשם כי הוא מבין את חומרת מעשיו ונוטל עליהם אחריות.

שירות המבחן התרשם כי כיום אין הנאשם סובל מבעיה של סמים וכי את העבירה ביצע על רקע של בעיות פרנסה. להערכת שירות המבחן הרי שההליך המשפטי העמיד את הנאשם על חומרת התנהגותו והשלכותיה והוא למד את הלקח המתאים.

למרות חומרת העבירה, אליה מודע שירות המבחן, בשל החשש מהשלכות שיהיה למאסר בפועל ולו בדרך של עבודות שירות, המליץ שירות המבחן להימנע מענישה מעין זו ולהסתפק במאסר מותנה ובשל"צ.

הנאשם בחר להעסיק במסעדה הנמצאת בבעלותו עובד תושב איו"ש כאשר ללה לא היו אישורי שהייה ו/או תעסוקה מתאימים למדינת ישראל. אין צורך להכביר על כך ועל הסיכון הטמון בכך מילים והדברים נאמרו לא אחת, על ידי הערכאות השיפוטיות השונות במדינת ישראל וכך גם על העונש הראוי להטיל במקרים אלה.

בין היתר, ראה רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל ו-רע"פ 9301/09 מחאג'נה נ. מדינת ישראל.

הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הפנים את החומרה הנעוצה בהם.