מדינת ישראל נ' ורטקין(עציר)

החלטה

בתיק שבפני ניתנה החלטתי מיום 16/6/10 במסגרתה הורתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, וזאת לאחר שהתקבלו בעניינו שני תסקירי מעצר.

החלטתי מנומקת ומפורטת ואין לי אלא להפנות לאמור באותה החלטה.

על החלטתי זו הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קבע כי מבלי להתעלם מנסיבותיו החמורות של המקרה, דומה כי טרם מתן החלטה יש לקבל הסבר מקצינת המבחן אשר ערכה את התסקירים בעניינו של המשיב, באשר לעמדה השונה שהגיעה בשני תסקיריה.

לצורך הזה הופנה התיק חזרה לקצינת המבחן למתן הסבר.

ביהמ"ש המחוזי קבע מפורשות כי אין בהפניתו של העניין בשנית לשירות המבחן כדי להביע עמדה לגבי הבקשה למעצר או הערר וקבע כי הסבריה של קצינת המבחן יונחו על שולחנו של ביהמ"ש קמא והבקשה תקבע לדיון בביהמ"ש קמא. לפיכך, נקבע דיון לפני היום.

לדיון היום התקבל תסקיר מעצר שלישי בעניינו של המשיב בו מציינת קצינת המבחן כי ההבדל בין ההמלצות בתסקירים נעוץ בעובדה כי בתקופת הדחייה המשיב הצליח לבקש שינוי מסויים בגישתו, פיתח הבנה מעט טובה יותר ביחס לתרומתו להתפתחות האירוע, והביע נכונות מילולית להשתלב בטיפול, מה שלא קרה במפגש קודם לכן.

קצינת המבחן מדגישה כי גם התסקיר השני בו הייתה המלצה להורות על שחרור, הביע ספקנות והתלבטות שכן שירות המבחן ציין כי מדובר בהתבטאות ראשונית בלבד אשר לא ניתן להעריך אם אכן מדובר בשינוי של ממש או בהצהרה מילולית הנובעת בשל מצוקה בתנאי מעצרו של המשיב.

קצינת המבחן מביעה ספק האם גם ניתן לשלב את המשיב בטיפול כגורם מפחית סיכון.

קצינת המבחן שבה ומדגישה בתסקירה המשלים ,כי לא המליצה באופן גורף על שחרורו של המשיב, אלא המליצה לשקול בחיוב שחרורו של המשיב ונוכח הספקנות וההערכה הבעייתית שהובאה בתסקיר הראשון, סברה כי יש לגבות את השחרור בליווי איזוק אלקטרוני ופיקוח מעצר.

קצינת המבחן מבקשת להדגיש בתסקיר כי לנוכחות מתורגמנית בשיחה השנייה עם המשיב לא הייתה השפעה על החלטתה כי המשיב ניהל שיחה ברמה טובה של עברית גם במפגש הראשון והמלצתה השונה נובעת אך ורק נוכח התכנים שעלו בשיחה השנייה.

ב"כ המשיב עותר לאמץ ההמלצה של שירות המבחן לשקול בחיוב שחרורו של המשיב. לדבריו, קצינת המבחן, למרות הספקנות, בסופו של יום באה בהמלצה לשחרור.

ב"כ המשיב מבקש לתלות ההבדל בין התסקירים בקשיי שפה ובתקשורת לקוייה עם קצינת המבחן שהביאו לתוצאה של קבלת תסקיר ראשון שלילי.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרורו של המשיב וטוען כי לא חל כל שינוי בבסיס הנתונים המצדיק שחרורו של המשיב בעת הזו. קצינת המבחן בהסבריה חוזרת אחד לאחד על האמור בשני תסקיריה הקודמים ועדיין מעלה ספק באפשרות שחרורו של המשיב, ספק אשר נלקח בחשבון בהחלטתו של ביהמ"ש מיום 16/6/10.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי עיון מדוקדק בשלושת התסקירים שנתנו בעניינו של המשיב, כמו גם שבתי ועיינתי בהחלטתי מיום 16/6/10, באה אני לכלל מסקנה כי אין בהסברים שנתנו על ידי קצינת המבחן בתסקירה המשלים להיום כדי לשנות את החלטתי מיום 16/6/10.

קצינת המבחן אינה מחדשת דבר בתסקירה המשלים וחוזרת על הדברים שנאמרו בתסקירים הקודמים ומדגישה כי המלצתה לשחרור לוותה בספקנות.

בהחלטתי מיום 16/6/10 התייחסתי באופן מפורט לכל אחד מטיעוניו של ב"כ המשיב, עליהם חזר בפני גם היום, כמו גם התייחסתי מפורשות להמלצת שירות המבחן לשקול אפשרות שחרורו של המשיב. המלצה זו נדחתה על ידי תוך כדי שמציינת אני מפורשות כי ההבדל היחיד בין התסקירים השונים שהונחו בפני ביהמ"ש נטוע באותה הצהרה מילולית הנשמעת מפי המשיב, המלמדת על שינוי מסויים בגישתו לכאורה ונכונות מילולית להשתתף בטיפול, לצד הכחשה חד משמעית של בעיית ההתמכרות.

במסגרת החלטתי ציינתי כי שירות המבחן ספקן אם מדובר בשינוי של ממש או שינוי חיצוני בלבד, נוכח מצוקת המעצר.

עוד הפנתי לכך כי שירות המבחן בפעם היחידה שהתייחס לחלופה ציין מפורשות כי למרות שהחלופה מספקת פיקוח בכל שעות היממה, מדובר במפקחים שעד כה לא הצליחו להציב בפני המשיב גבולות ברורים ולבלום התנהגויות מכשילות שלו.

שירות המבחן ציין את גישתם המגוננת של המפקחים וחוסר מודעות לבעייתיות בהתנהלותו של המשיב.