מדינת ישראל נ' ורון ואח'

גזר דין (הנאשם 1)

הנאשם הורשע בעבירה של החזקת טובין לשם מסחר ומכירת טובין בהיקף מסחרי וזאת באישום הראשון שיוחס בכתב האישום, כאשר נמצאו במהלך חיפוש בביתו 45 בקבוקי וודקה אבסולוט מסומנים בסימני מסחר שלא כדין, מלאים במשקה שאינו וודקה מסוג אבסולוט וארבעה בקבוקי שיבס מסומני בסימני המסחר שלא כדין, המלאים במשקה שאינו ויסקי מסוג שיבס.

הנאשם החזיק בבקבוקים המסומנים שלא כדין, ללא רשות מבעל הסימון או מי מטעמו בדירה לשם מכירתם.

במועדים מדויקים, סמוך לתאריך הנ"ל, נהג הנאשם למכור בקבוקים שסומנו שלא כדין ושנחזו להיות בקבוקי וודקה מסוג אבסולוט ופינלנדיה שהכילו משקה שאינו מסוג וודקה מהסוג הללו, כמו כן מכר הנאשם במועדים שונים בקבוקים שסומנו שלא כדין ונחזו להיות בקבוקי ויסקי מסוג שיבס, ואשר הכילו משקה שאינו ויסקי מסוג זה.

 הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה.

לחובתו הרשעה קודמת בעבירה דומה, מכוחה הורשע בתאריך 30/12/09 בבית משפט השלום בתל אביב.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס, תוך הפניית בית המשפט לפסיקה הקובעת כי תופעת העבירות כנגד הקניין הרוחני גדלה למימדים רחבי היקף המביאים לפגיעה חמורה בסחר המקומי ובסחר הבינלאומי ומתחייבת הרתעה יעילה.

אין כאן רק פגיעה בקניין הרוחני אלא גם הונאת ציבור.

 מן הצד השני, טען הסנגור כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא בחקירתו, העבירה נעברה ביוני 2006 אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2011, כאשר הראיה האחרונה שהגיעה לידי המשטרה, ניתנה באוגוסט 2006.

הנאשם עובד בחברת שמירה, גרוש, משלם מזונות ומצוי בחובות כבדים.

על כן, ביקש הסנגור להטיל עונש מרתיע צופה פני עתיד וקנס.

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה.

בית המשפט הפנה את הנאשמים לקבלת חוות דעת הממונה, אולם, עוד בטרם התקבלה חוות דעת ניתן גזר הדין בעניינו של הנאשם 2.

על כן, מכוח עיקרון אחידות הענישה, לא אטיל על הנאשם 1 מאסר ולו בעבודות שירות, שכן, כפי שציינתי, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לחומרא והן לקולא, אני מסכימה עם עמדת ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירות הפוגעות בסחר המקומי ובשמה הטוב של מדינת ישראל הנתפסת כמדינה המהווה "גן עדן לזייפנים", ואשר מטרותיהן – עשיית רווח כלכלי קל תוך רמיסת בעלי זכויות הקניין ובעלי סימני המסחר. אולם, אם סברה המאשימה כי אכן מדובר בעבירות כה חמורות ההסבר מדוע הוגש כתב האישום רק בינואר 2011 ביחס לעבירות שנעברו בתאריך 25/06/06 אינו הסבר מתקבל על הדעת, שכן להתרשמותי אין מדובר בחקירה מורכבת במיוחד, במיוחד כאשר הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, והשיהוי אכן מצדיק התחשבות על דרך של אי הטלת מאסר בפועל.

לעניין הקנס שאשית והמאסר המותנה שאטיל על הנאשם 1, אקח בחשבון את העובדה כי לחובתו הרשעה קודמת אחת, בניגוד לנאשם 2 שעברו מכביד יותר, בנסיבות השונות בין שני הנאשמים, כאשר להתרשמותי הנאשם 2 היה דומיננטי יותר מבין השניים וכי הוא זה שסיפק לנאשם 1 את הסחורה המפרה.

בנסיבות אלה, אני דנה את הנאשם 1 לעונשים דלקמן:

אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בגינה הורשע.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 6,000 ש"ח או 60 ימי מאסר.