מדינת ישראל נ' וקנין

הכרעת דין

מבוא

הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בשכרות, שעה שבבדיקת הינשוף נמצא ריכוז של 325 מ"ג.

הנאשם באמצעות בא כוחו הודה בנהיגה, כפר בפעולתם התקינה של המתנדבים והשוטרים בטענה כי הפרו נהלים, בתקינות בדיקת מכשיר הינשוף. הסנגור טען לעיכוב שלא כדין, לבדיקת נשיפון שבוצעה שלא כדין משום שלא הוסבר לנאשם שזכותו לסרב. לטענתו יש לפסול את בדיקת הינשוף, כאילו היתה ראיה שהושגה שלא כדין בהעדר הסכמה מדעת, עפ"י הלכת בן חיים. עוד נטען בסיכומי הסנגור כי לא נשמר קשר עין עם הנאשם, הוא "הסתובב חופשי ללא השגחה" וכי "באוטו לעס מסטיק" (עמ' 14 לפרוטוקול).

דיון והכרעה

בדיקת הנשיפון

תוצאת בדיקת הנשיפון אינה מהווה ראיה מדעית מדויקת דיה ולכן אינה קבילה כראיה להוכחת שכרותו של אדם, אלא מהווה אינדיקציה ראשונית בלבד, כמו האינדיקציה הראשונית בכוסית השתן, להימצאות סמים או תוצרי חילוף שלהם. בדיקה שאינה מניבה ראיה אין באופן ביצועה כדי להשפיע על הראיות להרשעת הנאשם ועל כן ההפניה להלכת בן חיים (רע"פ 10140/09) אינה רלוונטית, מה עוד שגם על פי הלכה זו, לא מדובר בפסלות אוטומטית של ראיות ומכל מקום תוצאת הנשיפון לא הובאה כראיה ולפיכך אין את מה לפסול.

לא זו אף זו, הלכת בן חיים מדברת על "הסכמה מדעת", הנאשם הסכים להיבדק ואף העיד כי חודש קודם לאירוע נבדק על ידי השוטר מוטי ברה בנשיפון ולכן לא ניתן לומר שהנאשם לא ידע במה מדובר, הוא טען שאף הקפיד שהנשיפון יהיה חדש ("אמרתי לו שיביא לי חדש, נתן לי מהכיס, נשפתי" פרוטוקול עמ' 10 ש' עמ' 3 ועמ' 11 ש' 19).

משהסכים הנאשם להיבדק בנשיפון והודע לו מטרת הבדיקה (עמ' 4 ש' 18), אין כל משמעות לבירור השאלה האם הוסבר לו שמדובר באינדיקציה ראשונית שאינה מהווה ראיה קבילה ועל כן סירובו לא ישמש כנגדו.

באופן מעשי, אם הנאשם היה מסרב לבצע את בדיקת הנשיפון ממילא היה עובר לבדיקת הינשוף, אשר סירוב לה מהווה חזקה לשכרות, כך שבין אם הסכים לנשיפון ונכשל ובין אם היה מסרב – בשני המקרים היה מעוכב ומובל לבדיקת ינשוף, לפיכך הטענה של הסנגור כי עיכוב הנאשם היה שלא כדין אינה מתקבלת וגם אם העיכוב היה שלא כדין והנאשם היה מסכים להיבדק בינשוף – תוצאת הינשוף לא היתה נפסלת.

רק סירוב להיבדק בזמן שהעיכוב לא כדין, יכול לזכות נאשם. בע"פ 325/84 אברג'ל נ' מדינת ישראל נקבע כי הנעכב רשאי לכאורה לממש את זכותו לחופש תנועה אגב שימוש בכוח סביר, על אחת כמה וכמה שאין הוא חייב להישמע לכל הוראה או דרישה שניתנת לו בחלוף מועד העיכוב. ראה גם פל' (ת"א) 1146/10 מדינת ישראל נ' היימן, (7.4.11), בו עוכב החשוד לפרק זמן ממושך מעל למותר על-פי חוק, והנאשם סירב להיבדק בבדיקת שכרות/סמים, כב' השופטת ש' קריספין-אברהם קבעה כי סירובו היה כדין והוא זוכה מעבירה של נהיגה בשכרות, וכן ראה פ"ל(ים) 115-04-11 מדינת ישראל נ' משה (27/11/11).

בעפ"ת(ים) 26157-06-13 משני נ' מדינת ישראל (10/10/13 ) כב' הש' אמנון כהן דחה הערעור ואישר עמדת מותב זה כי מקום שאדם מסכים לבדיקת הינשוף, אין משמעות לאי מתן הסבר מה ההשלכות המשפטיות במקרה של סירוב.

כאמור, נסיבות המקרה שלפני שונות בתכלית מאלו שבפסקי הדין הנ"ל. במקרה הנוכחי הנאשם הסכים הן לבדיקת הנשיפון והן לבדיקת הינשוף, לפיכך אני דוחה טענות הסנגור לפסילת פלט הינשוף כראיה קבילה לשכרותו של הנאשם.

קשר עין עם הנאשם עד לבדיקתו בינשוף

מהעדויות שהובאו בפני אני קובעת כי נשמר קשר עין עם הנאשם מרגע עיכובו על ידי המתנדב מוזס יחזקאל, שעדותו היתה אמינה עלי, ועד בדיקתו במכשיר הינשוף על ידי השוטר ברה. הסנגור הפליג בטענותיו לענין העדר קשר עין וכיצד ניתן בכלל לראות מה עושה נאשם בעת שהוא יושב ברכב מקדימה ושני המתנדבים מאחור.

המתנדב השיב: "חד משמעית אני יכול לראות. מדובר במקרה הזה ברכב קטן (של הנאשם – מ.ק.) כפי שאני זוכר. אני מציין בנוסף כי נאלצתי להיכנס מהדלת הקדמית ראיתי את הנהג (הכוונה – הנאשם, כשנסעו לתחנה נהג ברכב שוטר והנאשם ישב לצדו – מ.ק.) בבירור, ראיתי שהוא לא מכניס לפיו" (עמ' 4 ש' 1-2).

הנאשם לא סתר הטענה שלא הכניס דבר לפיו מהעיכוב ועד להגעה לתחנה, כך שטענות הסנגור ושאלותיו לגבי מה שניתן לראות או לא בתוך הרכב, הן תאורטיות בלבד ואינן משליכות על המקרה הספציפי.

היכן טען הנאשם שהכניס דבר מה לפיו בטרם נבדק בינשוף ? – כשהגיע לתחנת המשטרה ולדבריו הושאר בחוץ חצי שעה ואז עישן – שוב טענה כבושה בלתי סבירה, נוכח כל הראיות והעדויות שנשמעו בפני, לפיהן הנאשם שהה בחדר סיירים ונרדם על השולחן, כשהשוטר ברה בקשר עין עמו מרגע שהועבר אליו מידי המתנדב ועד לביצוע בדיקת הינשוף (עדות מפעיל הינשוף, עמ' 7 ש' 12).

לשאלה כמה זמן הסתובב ללא השגחה לטענתו השיב: "משהו כמו שעה בערך לא זוכר לא זוכר בדיוק, הייתי לבד, טיילתי גם בתחנה, יכולתי גם לצאת מהתחנה" (עמ' 11 )

כל האירוע מעיכובו ועד סופו בבדיקת הינשוף ארך פחות משעה, כיצד אם כן טייל שעה לבדו לפני שהתחיל הטיפול בתחנה והרי גם הספיק להירדם לפרק זמן קצר בתחנה על השולחן – זאת לא הכחיש. ככל הנראה את השיטוט ברחבי התחנה, לאחר שהמתנדב מוסר אותו לחזקת המפעיל מוטי ברה, ערך בדמיונו.